Page 179 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 179 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫פרק יט‬

‫הברית בין הבתרים‬

‫חום השמש האביבית מלטף בקרניו את הארץ השותקת‪ .‬המלחמה‬
‫שעברה על הארץ הותירה את הדרכים שוממות‪ .‬אנשים ספונים‬
‫בבתיהם מבקשים להעלות מזור בפצעים המדממים בנפשותיהם‪.‬‬
‫מאהל ַא ְב ָרם שומם ממבקרים‪ ,‬קומץ יושבי המאהל מתנהל בעצלתיים‬
‫מחוסר מעש ועניין‪ַ .‬א ְב ָרם לקח את הצאן ויצא אל המדבר לרעותו‪,‬‬
‫מבקש למצוא לעצמו מקלט מהשקט המטריד השולט באוהלים‪,‬‬

‫להימלט למקום שהשקט בו מרחיב את הדעת ולא משבש אותה‪.‬‬
‫מעט הצאן מלחך את העשבייה הטרייה של תחילת האביב ומרווה‬
‫צימאונו ממימי הנחל המפכה‪ַ .‬א ְב ָרם שוכב על כר הדשא‪ ,‬מתבונן‬
‫אל תוך עצמו‪ ,‬שופט ומבקר את מעשיו‪ ,‬דבריו ומחשבותיו‪ .‬עיניו‬
‫בוהות למרחקים‪ ,‬מוחו חודר לפנימיותו‪ ,‬חוקר את נבכיו‪" .‬שמא‬
‫בין לוחמי ארבעת המלכים שהרגתי היו אנשים ישרים? האפשר‬
‫כי יתקבצו בני המלכים ויבואו להילחם בי לנסות להיפרע ממני על‬
‫ניצחון אבותיהם? אולי הייתי צריך להשאיר ברשותי את אנשי ְס ֹדם‬
‫שהצלתי! האם הניסים הרבים שנעשו עמדי יבטלו את זכויותיי?"‬
‫הלב מתבונן‪ ,‬המוח חוקר‪ ,‬כלל הישות מנסה לעמוד על הלבטים‬
‫הממלאים את הנשמה‪ .‬הזמן נעלם‪ ,‬המרחב נגוז‪ ,‬המציאות מתפוגגת‪.‬‬
‫מראה אש מתלהטת בתוך עצמה‪ ,‬מלבה את תוכיותה מתוכה‪,‬‬
‫מתעלה ויורדת‪ .‬אש בשלל גוונים וצבעים ממלאים את הוויית ַא ְב ָרם‪.‬‬

‫עיני ַא ְב ָרם בוהות אל תוך האש‪ ,‬מתמזגות עמה‪ ...‬מתבטלות‪...‬‬

‫‪179‬‬