Page 204 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 204
Pg: 204 - 7-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
בכאב מנסה להשכיח את העצבות ולהחדיר לתוכו את ההכרה על
הטוב שזכתה לו .הלב דואב ,כואב ,מדמם...
ַא ְב ָרם עובר בין תלמידיו ,מתבונן בהנאה בחוזרים בשקיקה על
משנתו אשר אך עתה סיים להעביר להם .עיניו נתקלות באב היושב
בצד בנו ,ידו חובקת את הכתף הצעירה ,ראש הבן נשען באהבה
על כתף האב .צביטה קלה עוברת בלב המכיר כי לא יזכה הוא
להתרפקות בנו עליו .דמעה חצופה מנסה לפלס את דרכה מבעד
לעין ,נתקלת באצבע המוחה אותה במהירות ובמוח המצווה את
הלב לחדול .כעכבר המנסה לכרסם את חבלי עבותות האהבה
והאמונה שחש ַא ְב ָרם לקונו בשיני הקנאה ,אך הוא ניצוד ומושמד
על ידי הלב היודע כי לא נעשה עוול במשפט.
"בן שמונים וחמש שנים אתה ,ואשתך בת שבעים וחמש! שכח
ממאווייך לחבוק בן" ,מכרסם בלהט .הלב מתבצר" ,אין נבצר
ממנו!" צחוק לועג ומזלזל מהדהד בנבכי הראש.
ַא ְב ָרם מאלץ את עצמו להתנתק ממחשבתו המכרסמת ,מחיש
פעמיו אל עבר תלמיד היושב לבדו בקצה האוהל אשר פניו נראות
נפולות .התלמיד מרים ראשו ,מנסה לשוות לפניו מראה מחייך כנגד
פניו המאירות של ַא ְב ָרם המתיישב לצדו ומחבק באהבה את כתפו
השפופה.
"מדוע פניך נפולות ,חביבי?" שואל ַא ְב ָרם את הבחור הצעיר.
ַא ְב ָרם חש את המלחמה המתרחשת בלב האיש ,רואה את הדמעה
המרדנית המחלחלת מעבר לעפעפיים המנסים לכלותה.
"אינני יודע כיצד לומר לך זאת ,אדוני .אני מרגיש חצוף ואווילי
להגיד לך את אשר עובר עלי .אני יודע שזה מחוסר האמונה שבי,
ולכן אני מעדיף לשתוק" ,הבחור מוחה בידו את הדמעות הניגרות.
ַא ְב ָרם מאמץ את החיבוק ,יודע את הכאב שאותו חש הבחור" :אל
לך להרגיש כך ,ידידי ,אם חש אתה מרירות ,עליך לדבר עליה.
הדאגה והמרירות השוכנות בתוך הלב הן ארס המרעיל את הנשמה.
204
