Page 234 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 234

‫‪Pg: 234 - 8-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫סוד‪" .‬אתה יודע שהוא לא הבן שלו מאשתו ָ ׂש ַרי? הם אמרו שהם‬
‫נתנו את השפחה המצרית של ָ ׂש ַרי‪ָ ,‬ה ָגר‪ ,‬ל ַא ְב ָרם הזקן‪ ,‬והיא ילדה‬
‫ממנו"‪ .‬פרץ של צחוק נפלט מפי ל ֹוט‪" .‬שפחה מצרית‪ ...‬האם אדוני‬

                                               ‫המלך היה פעם ב ִּמ ְצ ַר ִים?"‬
                                             ‫המלך נענע ראשו לשלילה‪.‬‬
‫"אוי‪ ,‬אוי אדוני‪ ,‬מה אגיד ומה אומר! האמת שיש לנו כאן בעיר‬
‫עוד מה ללמוד מהם‪ .‬שם באמת יודעים‪ ,‬איך לחגוג!‪ "...‬המלך‬
‫נראה נבוך ומבויש‪ ,‬בשומעו כי יש מקום אשר שם יודעים לחגוג‬

                                                                 ‫יותר מעירו‪.‬‬
‫"שם‪ ,‬ב ִּמ ְצ ַר ִים"‪ ,‬אמר ל ֹוט כמתגעגע לימים עברו‪" ,‬שם עושים‬
‫הכול!‪ ...‬וכשאני אומר הכול‪ ,‬אני מתכוון לכך"‪ .‬ל ֹוט קרץ למלך‬
‫כאל אחד המבין לרחשי ליבו‪" .‬המלך יודע מי זאת ָה ָגר שפחת‬

                                                      ‫ַא ְב ָרם?" שאל בחיוך‪.‬‬
                                                                    ‫"לא‪"...‬‬

‫" ָה ָגר היא לא פחות ולא יותר בתו של ַּפ ְר ֹעה מלך ִּמ ְצ ַר ִים‪ .‬אני כבר‬
‫מתאר לעצמי אילו חגיגות נהגה הנסיכה לעשות שם‪ .‬ואני בטוח‬
‫שהיא עדיין ממשיכה לעשות את החגיגות האלה מתחת לאפו של‬

                                                                    ‫ַא ְב ָרם‪"...‬‬
                                  ‫המלך גירד בראשו‪" :‬אינני מבין‪"...‬‬
‫"אדוני המלך זה פשוט‪ .‬מן הסתם‪ַ ,‬א ְב ָרם יודע שהבן שלו הוא‬
‫לא באמת שלו‪ .‬אתה יודע כמה עבדים מסתובבים שם?‪ָ ...‬ה ָגר‬
‫הצעירה בוודאי שמרה את עצמה ל ַא ְב ָרם הזקן‪ ,‬אם המלך מבין את‬
                     ‫כוונתי‪ ,"...‬אמר בקריצה‪ ,‬כשחיוך מרוח על פניו‪.‬‬
                         ‫המלך צחק בהנאה על דברי הרכיל של ל ֹוט‪.‬‬
‫"לענייננו"‪ ,‬אמר ל ֹוט בחיוך ֵרעים בהצביעו על ְּפל ֹו ִטית; "הבת‬
‫הזאת הייתה מסתובבת כל הזמן בקרבת ַא ְב ָרם ו ָ ׂש ַרי‪ .‬לצערי‪ ,‬על אף‬
‫שאמרתי לה פעמים רבות שתתרחק מחברתם הרעה‪ ,‬היא לא שמעה‬
‫לי‪ .‬כעת המלך יעשה את אשר הוא צריך לעשות למען ישמעו העם‬

                                                                           ‫‪234‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239