Page 229 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 229

‫‪Pg: 229 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק כה‬

          ‫ְס ֹדם ו ֲעמָֹרה‬

‫"ששש‪ ...‬אל תשאל שאלות‪ ,‬קח את הלחם‪ ,‬ומחר אני אבוא לכאן‬
‫שוב‪ ,‬ואתן לך לאכול"‪ ,‬אמרה הנערה בחרדה‪ ,‬שמא יראה איש אותה‪.‬‬

                      ‫"אבל מי את? מה שמך?" חקר האיש השדוף‪.‬‬
‫"שמי ְּפל ֹו ִטית‪ ,‬בת ל ֹוט אנוכי‪ .‬ועתה הס לך מלהמשיך לדבר‪ .‬אם‬

       ‫יראוני בני אדם‪ ,‬בת מוות אהיה"‪ ,‬התחננה הנערה לפני העני‪.‬‬
                    ‫"אבל אנא‪ ,‬אמרי לי‪ ,‬מדוע חוששת את כל כך?"‬

‫הנערה מחתה דמעה מעיניה‪" :‬הלוא ראית את מעשי אנשי העיר‬
‫הזאת! חוק יש כאן שאוסר לפרנס עניים; מי שבא לכאן‪ ,‬ואין הממון‬
‫מצוי בכיסו‪ ,‬סופו מוות‪ .‬וכן מי שיפרנס את העני‪ ,‬אחת דתו למות"‪.‬‬
‫האיש הביט בנערה אצילת הלב המפרנסת אותו במסירות נפש‪,‬‬
‫מבין כי הסיפורים אשר שמע על מעללי אנשי העיר נכונים הם‪.‬‬
‫"אבל מדוע אין את כמותם? כיצד יש לך את האומץ ועוז הרוח‬

                             ‫להסתכן בשביל לגמול חסד עם אדם זר?"‬
‫הנערה זקפה גבה בגאון‪" :‬אני זכיתי בילדותי לגור בסמיכות‬
‫ל ַא ְב ָרם ו ָ ׂש ַרי‪ .‬בביתם ראיתי את מעשי החסד‪ ,‬ולשמחתי למדתי מהם‬
‫דבר מה‪ .‬עתה חייבת אני ללכת מכאן‪ ,‬שמא יראני אדם‪ ,‬וגם אני וגם‬
‫אתה נמצא את מותנו"‪ .‬הנערה החישה צעדיה‪ ,‬מתרחקת מבור המים‬

                                                ‫אשר בתוכו מסתתר האיש‪.‬‬

‫מלך ְס ֹדם דפק בכעס על שולחנו‪ ,‬כוס הזכוכית היקרה המלאה יין‬
‫שהייתה על השולחן‪ ,‬נפלה והתרסקה על הארץ‪ .‬השרים והדיינים‬

‫‪229‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234