Page 226 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 226 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫בעת כאבו‪" ,‬אלך ואקבל את האורחים שבאו לחסות בצל קורתי"‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם חש בתוכו את ההסכמה הניתנת לו‪ ,‬ובזריזות של נער צעיר‬
‫קם ממקומו‪ ,‬רץ אל עבר שלושת הנוודים ההולכים לאור השמש‬
‫הקופחת‪ .‬שלושתם הדורי פנים נראים כערבים שוכני המדבר‪,‬‬
‫מנסים להתחמק מהזקן הרץ לקראתם‪ַ .‬א ְב ָר ָהם רץ אחריהם ומדביק‬
‫אותם‪" ,‬אנא‪ ,‬אדוני‪ ,‬אם נא מצאתי חן בעיניך‪ ,‬אל נא תעבור מעל‬

‫עבדך"‪ .‬הנוודים נעצרים למשמע הקול המתחנן לקבלם לביתו‪.‬‬
‫"יוקח נא מעט מים‪ ,‬ורחצו רגליכם‪ ,‬והישענו תחת העץ‪ .‬ואקחה פת‬
‫לחם‪ ,‬וסעדו ליבכם; אחר‪ ,‬תעבורו‪ ,‬כי על‪-‬כן עברתם על עבדכם"‪,‬‬
‫מתחנן אל הנוודים הנראים כעובדי עבודה זרה המשתחווים לעפר‬

‫שעל רגליהם‪.‬‬
‫הנוודים מתבוננים זה בזה כחפצים למאן‪ ,‬אך מתביישים מלסרב‬
‫לאיש הזקן שיצא לקראתם‪" .‬כן תעשה‪ ,‬כאשר דיברת"‪ ,‬אמר‬
‫האמצעי שביניהם‪ ,‬מבקש בדבריו כי לא ירבה בטרחה יותר מאשר‬

‫דיבר‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם שש על הזכות לארח בביתו אנשים‪ ,‬מלווה את הבאים‬
‫למעונו בגילה‪ .‬הוא מראה לאנשים את המקום שבו יוכלו לנוח‬
‫תחת העץ‪ ,‬בעוד הוא ממהר אל תוך האוהל פנימה לדאוג להכנסת‬
‫האורחים‪ .‬משרת מביא מים לאורחים למען ירחצו רגליהם‪ ,‬בעוד‬

‫ַא ְב ָר ָהם רץ לאוהל אשתו‪ ,‬ומצווה אותה לאפות לחם לאורחים‪.‬‬
‫האורחים נשענים בניחותא תחת העץ‪ ,‬מתבוננים בזקן הממהר‬

‫להכניסם אל ביתו‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם רץ אל עבר עדרו‪ ,‬בורר שלושה בני בקר צעירים להכין‬
‫לאורחים מטעמים‪ִ .‬י ְש ָמ ֵעאל בנו עומד במורת רוח על ידו‪ ,‬רוגז‬
‫ורוטן על כי אביו מצווה אותו לשחוט עגלים בשביל האורחים‬
‫הזרים‪ ,‬כשהוא כואב בגלל הפצע שעשה לו אביו שלושה ימים‬
‫קודם לכן‪ .‬אחד העגלים בורח‪ ,‬נמלט מפני המוות הצפוי‪ַ .‬א ְב ָר ָהם רץ‬
‫אחרי בן הבקר‪ ,‬חש כי רגליו נושאות אותו בקלילות הרחק ממקומו‪.‬‬
‫בן הבקר נכנס אל תוך מערה‪ ,‬ו ַא ְב ָר ָהם אחריו‪ .‬ריח הניחוח המשכר‬

‫‪226‬‬