Page 269 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 269

‫‪Pg: 269 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫קול בכי עז פורץ מפי האם‪" :‬אתה אמרת לי‪' :‬ארבה את זרעך'‪,‬‬
‫ועתה ימות הילד בצמא"‪ ,‬הטיחה ָה ָגר כלפי השמים‪ ,‬ודמעותיה‬

                                                          ‫שוטפות את פניה‪.‬‬
‫"אם אתה הוא המלך‪ ,‬כמו שאמר אבי ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬ואתה ממיתני‬
‫בצמא‪ ,‬אזי מלך אכזר אתה! הלוא תזכור לי את אשר נכנסתי בבריתך‪,‬‬
‫כאשר ציווני אבי בהיותי בן שלוש עשרה שנים‪ ,‬ולא מנעתי בעדו"‪.‬‬
‫הגוף רותח ויבש‪ ,‬לחלוחית עוטה את העיניים הפעורות לרווחה‬
‫מאימת המוות הקרב ובא‪" .‬יודע אני כי עשיתי מעשים אשר לא‬
‫ייעשו‪ .‬ויודע אני כי ברצונך תחייני וברצונך תמיתני‪ .‬אבי אמר לי‪ ,‬כי‬
‫אין אתה דן את האדם עד שימלאו לו עשרים שנה‪ ,‬שאז מקבל הוא‬
‫את נשמתו הנותנת לו דעת אמתית לדעת בין טוב לרע‪ ,‬ואילו אני בן‬
‫שבע עשרה שנה בלבד‪ ,‬הדן אתה אותי דין מוות שלא כהרגלך?!‬
‫מצטער אני על מעשיי המקולקלים‪ ,‬ושב אני בתשובה לפניך בעת‬
‫הזאת‪ .‬הלוא בנו של ַא ְב ָר ָהם אנוכי‪ ,‬האם לא תמנע ממנו את הצער‪,‬‬
‫בשומעו כי מת בנו בכורו?!" ִי ְש ָמ ֵעאל הסרוח על החול הלוהט‪,‬‬

             ‫שפתיו ממלמלות תחינה ובקשה לחיים מאת יוצר הכול‪.‬‬
‫"אין הוא ראוי לעשות לו נס!" נשמע קול המקטרגים על הנער‪.‬‬
‫"הלוא הוא וזרעו עתידים לרצוח את בניך לאורך כל העתיד‪ ,‬יטבחו‬
‫באכזריות ילדים‪ ,‬נשים וזקנים על לא עוול בכפם‪ ,‬ינסו לכלות את‬

                                                 ‫בניך בכל דרך אפשרית!"‬
‫"יודע אני כל זאת‪ ,‬אולם אין אני דן את האדם על שעתיד לעשות‬
‫אלא על מעשהו בעת הזאת‪ ,‬ועתה הנער שב בתשובה לפניי‪ ,‬ואין‬

                       ‫אני עושה תורתי פלסטר"‪ ,‬נענה השם למלאכיו‪.‬‬
‫"אבל כל הצרות?! כל הזוועות?! הרציחות?! מחבלים?!‬

                                                              ‫והחמאס?!‪"...‬‬
                               ‫הקול מרגיע‪" :‬יודע אני ונצרך הוא‪"...‬‬

‫"מה לך ָה ָגר?‪ "...‬נשמע הקול המוכר מבריחתה בראשונה מבית‬
‫גברתה‪" ,‬אל תיראי‪ ,‬כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם"‪.‬‬

‫‪269‬‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274