Page 265 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 265

‫‪Pg: 265 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"אני מוכן!" קרא ִי ְצ ָחק‪ ,‬עומד בגבורה על יד העץ‪ ,‬כשידו מחזיקה‬
‫בעוז את העלה‪ִ .‬י ְש ָמ ֵעאל דורך את הקשת‪ .‬מכוון אל ליבו של הילד‬
‫השנוא‪" .‬עוד שתי שניות והוא גמור"‪ ,‬חושב‪ .‬האצבעות המהדקות‬
‫את החץ למיתר מוכנות לשלחו‪" .‬הסיפור שלך נגמר‪ ,‬ילד!" עולה‬

 ‫המחשבה בעת שהאצבעות משחררות את החץ הנשלח בדייקנות‪.‬‬
‫" ִי ְצ ָחק!!!" צווחת אימה המזעזעת את היער הקפיצה את ִי ְצ ָחק‬
‫ממקומו‪ .‬גופו נפנה במהירות אל עבר קולה של אימו הצווחת‪ִ .‬י ְצ ָחק‬
‫חש את החץ שנשלח מיד ִי ְש ָמ ֵעאל‪ ,‬עובר במקום שבו היה חלקיק‬

                             ‫שנייה קודם לכן‪ ,‬שורט את שרוול שמלתו‪.‬‬
‫"אימא!" לוחש בפליאה‪ ,‬מבין כי אך צווחתה של אימו הפרידה‬
‫בינו לבין המוות הוודאי‪ .‬הוא מתבונן לעבר המקום שבו עמד‬
‫ִי ְש ָמ ֵעאל‪ ,‬רואה את אחיו לוקח את קשתו וחיציו‪ ,‬ועוזב את המקום‬

                                                                 ‫במורת רוח‪.‬‬

‫"תישאר כאן באוהל עם ֱא ִלי ֶע ֶזר‪ ,‬ואל תצא החוצה!" ציוותה ָ ׂש ָרה‬
                   ‫את ִי ְצ ָחק והחישה את פעמיה אל עבר אוהל בעלה‪.‬‬

‫"אתה חייב לגרש אותם מכאן! תעיף אותם מהמחנה שלנו לכל‬
‫הרוחות‪ ,‬ושלא ישובו הנה לעולם!" ָ ׂש ָרה חשה את גופה רוטט‬

      ‫מפחד וזעם‪ ,‬עיניה המלאות דמעות האפילו על מראה העולם‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬שהיה רכון על ספר באוהלו‪ ,‬קפץ ממקומו למשמע אשתו‬

                                  ‫הרועדת‪" :‬מה קרה?!‪ "...‬שאל בלחץ‪.‬‬
‫"מה קרה?! אתה לא שם לב מה קורה כאן?!" ָ ׂש ָרה צעקה‬
‫בהיסטריה לא אופיינית‪" ,‬הבן שלך‪ִ ,‬י ְש ָמ ֵעאל‪ ,‬כמעט ורצח את‬
‫ִי ְצ ָחק! זה מה שקרה! ִי ְש ָמ ֵעאל ניסה לרצוח את ִי ְצ ָחק ובנס ִי ְצ ָחקי‬
‫שלי חי עכשיו!" ָ ׂש ָרה התמוטטה על הקרקע‪ ,‬חשה איך גופה מאבד‬
‫את מעט הכוח שנשאר בה לאחר סערת הרגשות שזעזעה אותה עד‬

                                                               ‫עמקי נשמתה‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם ניגש אל פינת האוהל‪ ,‬מוזג לאשתו הרצוצה מים מהכד‬
‫המונח על שולחן קטן‪ ,‬מגיש לרעייתו מים להשיב את נפשה‪.‬‬

‫‪265‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270