Page 317 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 317
Pg: 317 - 10-Front 21-10-20
ימי בראשית
פרק לה
שליחות
קול הצרצרים המנסרים בקרבת האוהל משרים תחושת רגיעה.
הרוח המייבבת מעלה בכנפיה את עלי השלכת המרוביםַ .א ְב ָר ָהם
יושב בדד באוהלו ,מתרווח לאחוריו על הכר הגדול המלא בצמר
כבשים .חיוך עולה על דל שפתיו ,כאשר נזכר בפגישה שנערכה
שעות ספורות קודם לכן .איש צעיר שנכנס לאוהל בית-המדרש החל
לנסות להבין דבר מה שלא הוסבר לו כראוי" .אתה אמרת לי שאי
אפשר שתהיה לאלוקות גבול?!" אמר הבחור בתוקף.
ַא ְב ָר ָהם צחק וענה" :אני לא אמרתי לך את זה".
הבחור הביט בו בתמיהה" :אם-כן האם אתה אומר שיכול להיות
לאלוקות גבול?!"
"בוודאי שלא" ,ענה ַא ְב ָר ָהם ,יודע כי הבחור יתבלבל מעט.
"אבל אתה אמרת לי עכשיו שאתה לא אמרת לי את זה! ...אז זה
לא נכון?!" הבחור נראה כועס וחסר אונים.
"חס ושלום שזה לא נכון! זוהי אמת לאמיתה ,אולם לא אני
אמרתי זאת לך ,אישי הצעיר ,אלא כנראה בניִ ,י ְצ ָחק ,אמר לך זאת".
"בנךִ ,י ְצ ָחק?!"
ַא ְב ָר ָהם צחק בחדווה" :אתה עדיין חדש אצלנו במחנה נכון?"
הבחור הנהן בבלבול.
"לכן אתה קצת מתבלבל ,בני ִי ְצ ָחק הגיע אך לפני ימים ספורים
למחנה .אני ובני נראים כשני אחים תאומים ,אין בינינו כמעט
317
