Page 318 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 318
Pg: 318 - 10-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
הבדלים ניכרים לעין .רק מי שמכיר את שנינו מאוד מקרוב מצליח
להבחין מי אני ומי בני".
מבט פליאה עלה על פני הבחור.
"חכה רגע" ,אמר ַא ְב ָר ָהם ויצא מהאוהל .דקות ספורות חלפו,
ו ַא ְב ָר ָהם שב יחד עם ִי ְצ ָחק בנו לאוהל .הבחור הריץ מבטיו מ ַא ְב ָר ָהם
ל ִי ְצ ָחק ,לא יודע עם מי דיבר ומתי.
"זה ממש לא הגיוני" ,פלט בתסכול" ,אי אפשר להבדיל מיהו
האב ומיהו הבן".
ַא ְב ָר ָהם העביר ידו על זקנו השחור ,והמחשבה כי ראוי שיהיה
הבדל במראה בין הצעיר לזקן טרדה את נפשו .עיניו נעצמו ברגיעה
שוקע לתוך שינה ערבה.
"אבא!"
ַא ְב ָר ָהם פקח את עיניו ,מביט ב ִי ְצ ָחק הגוהר מעליו ,מנער את גופו
ואימה על פניו" .אבא ,מה קרה לך?" שאל בחשש המלווה בהרגשת
הרווחה כי אין אביו מת.
"נרדמתי ,"...חייך ַא ְב ָר ָהם ,מתפלא על שאלת בנוִ .י ְצ ָחק נראה
מהופנט" ,לא לזה התכוונתי" ,אמר בחשש" ,אבא ,תראה את הזקן
שלך".
ַא ְב ָר ָהם הביט בזקנו ,וראה שבשנתו הקצרה הפך זקנו צחור כשלג.
"כנראה ,השם החליט כי צריך שאנשים יוכלו להבחין בינינו" ,סח
בחן.
"אבל איך? למה?" ִי ְצ ָחק היה אחוז חרדה מהמראה המשונה של
אביו .מבטו של ַא ְב ָר ָהם נראה כמוכיח את בנו.
"כן ,אבא ,כנראה כך ראוי יותר להיות" ,אמר ִי ְצ ָחק כשהוא מבין
את חשיבות העניין .פני ַא ְב ָר ָהם נראו מאוד מהורהרים לפתע ,כצולל
אל עומק מחשבתו .על פניו נראתה תוגה שאינה אופיינית לו .מוחו
שוטט במחוזות רחוקים של נבכי העבר.
"הכול בסדר ,אבא?" ִי ְצ ָחק שאל בדאגה.
318
