Page 328 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 328
Pg: 328 - 11-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
"לא! אני לא יחידה! יש עוד אנשים כמוני ושחושבים כמוני!"
אמרה בקול ,נאבקת עם הלעג הפורץ מתוכה כנגדה.
"כן? ...מי ,למשל? ...לא אבא שלך ולא אימא שלך ,לא האחים
ולא שאר המשפחה ,ואפילו אין בעיר אחד שחושב כמו שהטיפשה
הזאת חושבת!"
ִר ְב ָקה מנסה למצוא טענות נגד כדי לסתום את פי המקטרג המציק.
"יש לי כמה חברות שהבינו כי הצדק עמדי! ויותר מזה ,יש מישהו
אחד מהמשפחה ...כך אבא סיפר לי פעםַ ...א ְב ָר ָהם ,דוד של אבא,
אח של סבא ָנח ֹורַ .א ְב ָר ָהם ואשתו ָ ׂש ָרה לא חשבו כמו כל העיר ולא
כמו כל שאר בני האדם בכלל! והיו מוכנים אף למסור את נפשם
באמונתם! אינני לבד בעולם ,יש עוד אנשים שסוברים כמותי,"...
ִר ְב ָקה חשה כי נתנה מכה ניצחת לקול המנסה לבלבל אותה.
הרגליים ממהרות לקצה הגבעה ,שמאחוריה אמור להתגלות
המעיין ,אשר ממנו היא אמורה לשאוב מים .ידה אוחזת בחוזקה
בכד הגדול כפליים מראשה ,יודעת בבירור כי הדרך חזרה תהיה
קשה הרבה יותר עם כד המים המלא ,משנסת את מותניה בהחלטה
כי לא תגרום לאחיה את הנחת רוח בראותה נכשלת במשימת
העונש שניתנה לה .ההכרה כי בעוד זמן די קצר תשקע החמה,
והיא תצטרך לפלס את דרכה בחושך זירזו את רגליה הצעירות.
אור מבריק של קרני השמש סנוור את עיני ִר ְב ָקה ,המנסה להבין מי
הן הדמויות המבריקות הניצבות על יד המעיין.
"משהו מאוד מוזר קורה כאן" ,חשב ֱא ִלי ֶע ֶזר ,מחכך את ראשו
העטור מצנפת רקומה בחוטי זהב וכסף" .הנוף הוא לא אותו דבר
כמו שהיה לפני שנים ספורות כשהייתי כאן .הוא גם השתנה מן
הקצה אל הקצה בין רגע" .מרחוק ראה ֱא ִלי ֶע ֶזר דמות אדם הרועה
את כבשיו .הוא הפנה את גמלו לעבר האיש ,והשיירה ההולכת איתו
הזדנבה מאחוריו.
328
