Page 330 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 330

‫‪Pg: 330 - 11-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫יודע בבירור כי השם מצליח את דרכו בזכות אדונו ובנו הצדיקים‪.‬‬
‫שפתיו נפתחות בהודאה על הנס שנעשה לו כמו שהורגל בבית‬
‫אדונו‪" .‬כולם צריכים את המעיין; לעת ערב הוא הזמן שבו יוצאות‬
‫השואבות להביא מים לבתיהן בדרך כלל"‪ ,‬חשב בליבו‪" ,‬נחכה כאן‬
‫עד שיבואו השואבות"‪ֱ .‬א ִלי ֶע ֶזר חש בהתלבטות העולה בו‪" :‬אבל‬
‫כיצד אדע במי לבחור לבן‪-‬אדוני ִי ְצ ָחק? איך אדע כי הנערה הגונה‬
‫וראויה להיות אשת ִי ְצ ָחק? אין לי מושג‪ ,‬למי אפנה אם תבואנה כמה‬
‫נערות אל המעיין‪ֱ ."...‬א ִלי ֶע ֶזר חש לחץ ומחנק מגודל השליחות‬

                                ‫שעד עתה לא מצא פנאי לחשוב על כך‪.‬‬
‫"אין הדבר תלוי בי‪ ,‬אלא באלוקי אדוני!" חרץ בליבו‪" ,‬כמו שעד‬

      ‫עתה הוא הנהיג אותי באופן פלאי‪ ,‬כך ימשיך להנהיג אותי!"‬
‫ֱא ִלי ֶע ֶזר עצם את עיניו‪ ,‬מתכונן לתפילה‪" :‬ה'‪ֱ ,‬אלֹ ֵקי ֲא ֹד ִני ַא ְב ָר ָהם‪,‬‬
‫ַה ְק ֵרה ָנא ְל ָפ ַני ַה ּי ֹום‪ֽ ַ ,‬ו ֲע ֵ ׂשה ֶח ֶסד ִעם ֲא ֹד ִני ַא ְב ָר ָהם‪ִ  .‬ה ֵּנה ָא ֹנ ִכי ִנ ָ ּצב ַעל‬
‫ֵעין ַה ָּמ ִים‪ּ ,‬ו ְבנ ֹות ַא ְנ ֵׁשי ָה ִעיר יֹ ְצ ֹאת ִל ְׁש ֹאב ָמ ִים‪ְ  .‬ו ָה ָיה ַה ַּנ ֲע ָרה ֲא ֶׁשר‬
‫ֹא ַמר ֵא ֶלי ָה‪ַ :‬ה ִּטי ָנא ַכ ֵ ּד ְך ְו ֶא ְׁש ֶּתה‪ְ ,‬ו ָא ְמ ָרה‪ְׁ :‬ש ֵתה ְו ַגם ְּג ַמ ֶּלי ָך ַא ְׁש ֶקה‪,‬‬

      ‫ֹא ָת ּה ֹה ַכ ְח ָּת ְל ַע ְב ְ ּד ָך ְל ִי ְצ ָחק‪ּ ,‬ו ָב ּה ֵא ַדע ִּכי ָע ִ ׂשי ָת ֶח ֶסד ִעם ֲא ֹד ִני"‪.‬‬
‫ֱא ִלי ֶע ֶזר חשב בליבו‪" :‬אם תיתן לי הנערה לשתות מכדה‪ ,‬ולאחר‬
‫זאת היא תיקח את המים לביתה‪ ,‬נערה טיפשה היא‪ ,‬שהרי איננה‬
‫יודעת אם אני אדם בריא או חולה‪ ,‬ויכולה היא להזיק את בני‬
‫משפחתה‪ .‬אם היא תשפוך את תכולת המים שיישארו בכד‪ ,‬על‬
‫הארץ‪ ,‬ותמלא את כדה במים חדשים‪ ,‬הרי היא איננה בעלת מידות‬
‫טובות‪ ,‬שכן בכך יכולה היא לבייש אותי‪ .‬אם היא תיתן את המים‬
‫שנשארו בכד לגמלים‪ ,‬ממילא אבין כי חכמה היא ובעלת מידות‬

                                         ‫טובות וראויה להינשא ל ִי ְצ ָחק"‪.‬‬
‫ֱא ִלי ֶע ֶזר פקח עיניו‪ ,‬מהעבר השני של המעיין הופיעה לעיניו נערה‬
‫צעירה מאוד למראה‪ ,‬המקפצת בזריזות על הסלעים אל עבר המים‪,‬‬
‫כשכדה על שכמה‪ֱ .‬א ִלי ֶע ֶזר חש כי אינו יכול לעצור את עצמו‪ ,‬רץ‬
‫אל עבר הנערה שהגיעה אל המעיין‪ ,‬ובזריזות מילאה את כדה מים‬

                                                                           ‫‪330‬‬
   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335