Page 335 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 335

‫‪Pg: 335 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫החשוב לפני אביו‪" .‬שב נא‪ ,‬אדוני היקר"‪ ,‬אמר ְּבת ּו ֵאל‪ ,‬מחווה בידו‬
‫על הכר הגדול שלצידו‪" .‬האם אתה הולך לדאוג להביא לאורח‬

                                                    ‫לאכול?" שאל את בנו‪.‬‬
                                     ‫"כן אבא; תכף אבוא עם האוכל"‪.‬‬
‫"ומה שלום דודי היקר?‪ "...‬שמע ָל ָבן את אביו פותח בשיחה עם‬

                                                    ‫האורח בצאתו מהחדר‪.‬‬

‫"את הצלחת של האורח אני אקח!" אמר ָל ָבן לאימו העורכת את‬
‫הצלחות‪ ,‬מעמיסה עליהן מיני מטעמים במצוות בנה‪ָ .‬ל ָבן לקח‬
‫את הצלחת העמוסה‪ ,‬הניח על פניה גוש בשר גדול במיוחד‪,‬‬
‫ויצא מהחדר לכיוון חדר צדדי‪ .‬מכיסו הוציא בקבוקון קטן ושפך‬
‫את תוכנו על גוש הבשר הנתון על גב שאר המאכלים שבצלחת‪.‬‬
‫"כשימות האורח‪ ,‬לא תהיה בעיה להיפטר מהעבדים אשר איתו‬
‫ולרשת את כל הכבודה אשר על הגמלים‪ .‬ולא זו בלבד אלא שהבן‬
‫של ַא ְב ָר ָהם לא יוכל להשתדך עם אף אחת ממשפחת ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬בגלל‬
‫שהוא יחשוש שמא קידש העבד אישה כל שהיא לבנו‪ ,‬ולכן לא יוכל‬
‫לשאת אף אחת ממשפחתה"‪ ,‬חשב בחיוך ערמומי ונכנס אל החדר‬

                                          ‫שבו היו אביו והאורח מסובים‪.‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬אדוני היקר‪ ,‬תאכל בבקשה אדוני בוודאי רעב"‪ ,‬אמר‬
‫ָל ָבן בחיוך רחב לאורח‪ ,‬מניח לפניו את הצלחת בהכנעה‪ֱ .‬א ִלי ֶע ֶזר‬
‫הביט בפני ָל ָבן הצהובות משמחה‪" .‬לא אוכל עד אם דברתי דברי"‪,‬‬

                                ‫אמר נחרצות‪ ,‬דוחה את הצלחת מלפניו‪.‬‬
                        ‫"דבר‪ ,‬בבקשה‪ ,‬אדוני החשוב"‪ ,‬אמר ְּבת ּו ֵאל‪.‬‬
‫"עבד ַא ְב ָר ָהם אנוכי!" אמר לשני האנשים המתבוננים בו בכיליון‬
‫עיניים‪" .‬אינני אדון חשוב‪ ,‬אף כי בנו של המלך ִנ ְמר ֹוד אני‪ .‬באמת‬

                                 ‫אינני אלא עבד לאדוני הגדול ַא ְב ָר ָהם"‪.‬‬
‫ְּבת ּו ֵאל ו ָל ָבן הביטו ב ֱא ִלי ֶע ֶזר בפליאה‪ .‬הידיעה כי בנו של ִנ ְמר ֹוד‬
‫הלך ועשה עצמו עבד ל ַא ְב ָר ָהם כבר נשכחה מזמן‪ .‬ההכרה כי איש‬

‫‪335‬‬
   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340