Page 340 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 340
Pg: 340 - 11-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ְ ּדב ֹו ָרה הנהנה בראשה ,מחפשת בליבה שמץ רגש של חיסרון
ואבל ,ומעלה חרס בידיה .עיני ָל ָבן מקפצות מצד לצד ,מסיר את
מבטו מעין כל ,המנסה להישיר אליו מבט" .אבל אני בטוח שלא
היה רצונו ,כי האבל עליו ימנע את השמחה של נישואי ִר ְב ָקה",
ממשיך ֱא ִלי ֶע ֶזר ,מפר את שתיקת האם והבן.
"איני יודע .זה נראה סימן שאינו מבשר טוב!" הפטיר ָל ָבן" .לא
הוא שהיה אמור למות ,"...אמר בלי משיםָ .ל ָבן קפץ במקומו ,מבין
כי פלט מפיו את אשמתו" :אני מתכוון שלא הגיע לו למות ...הוא
היה אדם טוב!" אמר בחצי צריחה.
"אני מבין ,"...אמר ֱא ִלי ֶע ֶזר ,נועץ מבט רצחני ב ָל ָבן ,מבין כי עוד
נס נעשה לו בשליחותו .השתיקה נמשכהּ ְ ,דב ֹו ָרה נעצה עיניה בבנה,
יודעת את אשר עולל ,מתעבת את המחשבה כי תצטרך להישאר
לגור עמו.
"אני מבקש כי תקראו ל ִר ְב ָקה ,ואקח אותה ,ואלך לאדוני" ,סח
ֱא ִלי ֶע ֶזר בלי להסתיר כי חפץ הוא לצאת ממאורת הנחשים שבה
נמצא.
"אינני יודע ...אולי אין זו העת שתלך ִר ְב ָקה איתך ...נראה לי
שכדאי יותר שהיא תישאר כאן עוד שנה או משהו כזה ,ואחר כך
תבוא לקחת אותה" ,אמר ָל ָבן מנסה לסחוט עוד מתנות מ ֱא ִלי ֶע ֶזר.
"גם לי לא נראה שכדאי שהיא תלך עכשיו ,"...אמרה האם,
מפחדת להישאר לבדה עם בנה ובני הבלייעל אשר סביבו.
ֱא ִלי ֶע ֶזר הביט בזעם ב ָל ָבן" :אל תעכב אותי! אתה יודע כי השם
הצליח את דרכי עד כה; כדאי לכם לשלח אותי ,אלא אם כן אתה
רוצה לגמור כאביך!"
"אתה יודע מה? נקרא לנערה ונשאל את פיה ,אם היא בכלל רוצה
ללכת איתך" ,אמר ָל ָבן ,מחפש מפלט מהתסבוכת שכמעט הכניס
את עצמו לתוכה.
ֱא ִלי ֶע ֶזר הנהן בחיוך" ,בכבוד"...
340