Page 341 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 341

‫‪Pg: 341 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ִר ְב ָקה נכנסה לחדר למשמע קריאתה של אימה‪ .‬חיוך מוסתר על‬
‫פניה‪ ,‬כאדם שיודע כי עת גאולתו הגיעה ומצפה להיגאל‪ .‬על גופה‬
‫הבגדים אשר הביא לה ֱא ִלי ֶע ֶזר אמש‪ ,‬ובידיה צרורות כמוכנה למסע‪.‬‬
‫" ִר ְב ָקה‪ ,‬האם את רוצה שנסכים לשלוח אותך עם האיש הזה‬

                            ‫להינשא לבן אדונו?" שאל ָל ָבן את אחותו‪.‬‬
‫קול צחקוק עלה מפי ִר ְב ָקה‪" :‬בוודאי שאני רוצה שתסכימו"‪,‬‬

           ‫אמרה מביטה באימה‪" ,‬וגם אם לא תסכימו‪ ,‬אני הולכת!"‬
‫ָל ָבן חיכך בגרונו בחשיבות‪ ,‬כבעל הבית העושה חסד עם הנתונים‬
‫למרותו‪" :‬אם כך‪ ,‬אני מסכים לשלוח אותך ואת עבד ַא ְב ָר ָהם ואת‬

                                                                     ‫אנשיו!"‬
‫ְ ּדב ֹו ָרה נשאה עיניה המלאות דמעות אל ֱא ִלי ֶע ֶזר בתחינה‪" :‬האוכל‬

                                                    ‫לבוא אף אני איתכם?"‬
          ‫"בשמחה"‪ ,‬אמר ֱא ִלי ֶע ֶזר לאישה ששימשה כאם ל ִר ְב ָקה‪.‬‬
‫"אם כך"‪ ,‬אמר ָל ָבן נעמד על רגליו וגבו מתוח בגאון‪ ,‬ביודעו‬
‫כי כל רכוש אביו שייך עתה אך לו‪" :‬אברך אותך‪ ,‬אחותי היקרה‪,‬‬
‫שתזכי להיות לאלפי רבבה‪ ,‬ויירש זרעך את שער שונאיו"‪ָ .‬ל ָבן חייך‬
‫בשמחה‪" :‬בני האדם דומים לאחי אימו‪ ...‬והלוואי ויהיו כל יוצאי‬

                                                     ‫חלצייך כמוני"‪ ,‬חשב‪.‬‬
‫ִר ְב ָקה חשה כאב בבטנה‪ ,‬יודעת כי מברכתו של אחיה לא תזכה‬
‫לטוב כל שהוא‪ִ .‬ר ְב ָקה ו ְ ּדב ֹו ָרה עלו על הגמלים‪ ,‬מספר נערות‪,‬‬
‫חברותיה של ִר ְב ָקה שומעות לקחה‪ ,‬באו אף הן עמה משתוקקות‬
‫להצטרף למחנה ַא ְב ָר ָהם‪ .‬הן מוכנות אל עבר המסע הארוך הצפוי‬

                            ‫להן‪ ,‬מסע חוצה מדברות בן שבועיים וחצי‪.‬‬

‫‪341‬‬
   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346