Page 345 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 345 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫אל גופו‪ ,‬כרוצה לחבק את כל העולם בשמחה‪ .‬שערות פיאותיו‬
‫מתבדרות ברוח מתחת לשביס העוטה את ראשו‪ .‬הלב מתמוגג‪,‬‬
‫מתמלא‪ ,‬מתרחב‪ ,‬עף למרחבים הבתוליים‪ ,‬מרקיע שחקים‪ .‬העיניים‬
‫נעצמות בתפילה‪ ,‬חש את עצמו מתמזג עם יוצר ההוויה האהוב‪.‬‬
‫השפתיים נפתחות בהודיה‪ ,‬רוחשות שיר שבח והלל למחולל‬

‫המציאות‪.‬‬
‫התבטלות‪...‬‬
‫התמזגות‪...‬‬
‫התחברות‪...‬‬
‫התכללות‪...‬‬
‫שעה ארוכה הוא שופך את שיחו לפני בוראו‪ ,‬מודה‪ ,‬מהלל‬
‫ומשבח מעומק הלב על החסדים הגמורים‪ .‬מודה על העבר‪ ,‬מתפלל‬
‫על העתיד לבוא‪.‬‬
‫ִי ְצ ָחק פוקח עיניו‪ ,‬מתקשה להיפרד מהרגשת ההתאחדות‪ ,‬חש‬
‫כתלוי בין שני העולמות; עיניו חוזות ממרחק בשיירת גמלים‬
‫ההולכת ומתקרבת לעברו‪ִ .‬י ְצ ָחק הולך כנגדם‪ ,‬מבקש להכניס את‬
‫האורחים לאוהל אביו‪.‬‬

‫ֱא ִלי ֶע ֶזר מחייך בינו לבין עצמו‪ ,‬מבין כי הנס שנעשה לו בראשונה‬
‫נעשה לו אף עתה‪ .‬האזור המוכר כל כך נגלה לעיניו לעת ערב‪,‬‬
‫השדה אשר קנה אדונו ב ֶח ְבר ֹון‪ .‬עיניו רואות ממרחק את ִי ְצ ָחק בן‬
‫אדונו עומד בלב השדה בתפילה‪ ,‬סמוך ונראה למקום קבורתה של‬
‫אימו הצדקת‪ .‬שמחה ממלאת את ליבו‪ ,‬ביודעו כי בקרוב יבשר את‬
‫אדונו ובנו על הצלחתו במשימתו החשובה‪ֱ .‬א ִלי ֶע ֶזר רואה את ִי ְצ ָחק‬
‫מסיים את תפילתו ומתחיל להתקדם לעבר השיירה‪" .‬הוא‪ ,‬בוודאי‪,‬‬
‫מחפש אורחים; הוא אינו משער לעצמו שזה אנחנו‪ ,‬ששבנו תוך‬

‫יומיים מ ָח ָרן"‪ ,‬חושב בעליזות‪.‬‬
‫דמות זוהרת ומפיצת הוד והדר התקרבה אל שיירת הגמלים‪.‬‬
‫ִר ְב ָקה נעצה מבטה בדמות המתקרבת‪ ,‬עיניה כמסונוורות מהאור‬

‫‪345‬‬