Page 347 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 347

‫‪Pg: 347 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק לח‬

             ‫תומים‬

‫קול הבכי העצור קורע את הלב‪ ,‬הכאב החנוק נחקק בלב אף יותר‬
‫מצעקה מחרישת אוזניים‪ .‬הדמעות הזולגות בשיפולי הפנים נוחתות‬
‫בדממה על הארץ הרוויה‪ .‬רחש אנקה הנפלט בלי משים מעבר‬
‫לשפתיים המנסות להיות חתומות‪ ,‬דוקר כחרב את הלב האוהב‪,‬‬
‫השומע את האהוב‪ .‬החידלון והשיממון הממלאים את הלב הצורח‬
‫לישועה‪ ,‬מתחנן לשלמות הטבעית לה הוא ראוי‪ ,‬לשלמות לה זוכים‬
‫שאר בני האדם‪ִ .‬י ְצ ָחק ו ִר ְב ָקה שבורים ורצוצים מהחיסרון שנגרם‬
‫לבן זוגם‪ .‬הפנמה כי העוון המונע נעוץ בי ובמעשיי משתיק את‬

                ‫הצעקה למען לא לצער את הסובל על לא עוול בכפו‪.‬‬
‫הר המ ֹו ִר ָיה‪ ,‬מקום העקידה‪ ,‬הרוח הקרירה המבשרת על סוף‬
‫החורף‪ ,‬מעבירה רטט בעצמות‪ .‬בני הזוג חסוכי הבנים הגיעו למקום‬
‫שבו נעקד ִי ְצ ָחק‪ ,‬שופכים תפילתם לפני שער השמים‪ ,‬מקווים לעורר‬

                                            ‫את מידת הרחמים על שניהם‪.‬‬
‫"אני יודעת כי איני זכאית וכי מעשיי מקולקלים"‪ ,‬רוחשות‬
‫השפתיים‪" .‬אין אני מבקשת בזכותי ולא מפני מעשיי‪ .‬מתחננת אני‬
‫בזכות בעלי הצדיק‪ ,‬האיש שפשט כאן לפני עשרים ושלוש שנים את‬
‫צווארו לפניך בשמחה‪ .‬האיש שמסר את כל כולו אליך בלי להניד‬
‫עפעף‪ .‬בנו של האדם שבישר ומבשר לכל באי עולם על קיומך ועל‬
‫רצונך מברואיך‪ .‬אף שאינני ראויה‪ ,‬עשה למען שמך הגדול‪ ,‬ותן‬
‫לבנך החסיד זרע שילך בדרכך"‪ .‬התפילות פורצות מאליהן‪ ,‬העיניים‬
‫נפוחות מבכי יומיומי‪ .‬הכאב נראה כקשה מנשוא‪ .‬הלב‪ ,‬הנחתם‬

‫‪347‬‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352