Page 339 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 339
Pg: 339 - 11-Back 21-10-20
ימי בראשית
ֱא ִלי ֶע ֶזר ו ָל ָבן יצאו מהחדר ,מותירים את ְּבת ּו ֵאל ושתי הנשים" .מה
הוא רצה? "...שאלה ְ ּדב ֹו ָרה ביראה.
"זה לא עניינך!" ְּבת ּו ֵאל הביט באשתו בכעס ,יודע כי שמעה את
הדברים" .תצאו מכאן עכשיו ותשאירו אותי לבד"ְּ .בת ּו ֵאל הרגיש
כי החמיץ הוא הזדמנות פז לזכות בעושר ,יודע כי הפחד שנכנס בו
מדברי העבד ,חסם את פיו מלדבר על מוהר נכבד הרבה יותר מאשר
קיבל" .ותיקחו שתיים מהצלחות האלו מכאן ,ותשאירו לי אחת!"
אמר בכעס.
ִר ְב ָקה הרימה בידיה שתי צלחות ויצאה את החדר.
"תביאי לי את הצלחת הזאת של העבד! האינכן מתביישות
להביא לעבד את המנה הגדולה במקום לי?!" צרח בתסכול ,מושך
את הצלחת שהוגשה ל ֱא ִלי ֶע ֶזר.
"אין שום כבוד בבית הזה!" אמר ונגס ברעבתנות בגוש הבשר
הגדול.
"אבא ,הצלחתי להוציא ממנו ,"...אמר ָל ָבן בשמחה בהיכנסו לחדר,
רואה את אביו משתרע על הכרים הגדולים .הרגשה מוזרה תקפה את
ָל ָבן ,בראותו את אביו דומם בשנתו" .אבא ,"...לחש וניגש אל אביו.
נתח הבשר הגדול המתגולל לרגלי אביו הבהיר ל ָל ָבן את שאירע.
קול התרנגולים הקוראים העירו את ֱא ִלי ֶע ֶזר ואנשיוֱ .א ִלי ֶע ֶזר זירז את
אנשיו להכין את הגמלים ליציאתם לדרך ,מודע למוות הפתאומי
שאירע אמש ,אך עם כל זאת סגור וחתום בליבו כי לא יאחרו אותו
מיציאתו.
"שמעתי את אשר קרה אמש" ,אמר ל ָל ָבן ול ְ ּדב ֹו ָרה היושבים
בפנים חתומות סביב השולחן" .צר לי מאוד ומשתתף אני בצערכם...
כנראה ,מתוקף השמחה על נישואי בתו לא עמד ליבו בפרץ השמחה
ולכן פרחה ממנו נשמתו".
339