Page 372 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 372 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫"עכשיו אני צריך לזוז‪ ,‬אחי הבכור‪ֵ ."...‬ע ָ ׂשו צחק ויצא מהאוהל‪,‬‬
‫נושא בידו את החבילה שהכילה בתוכה את בגדי קורבנו‪.‬‬

‫ַי ֲע ֹקב מאושר מהקנייה שביצע‪ ,‬הזדרז להכין סיר נזיד חדש‬
‫להבראת אביו‪.‬‬

‫צרחות אימה של נשים וילדים שעלו מקרב המחנה הגיעו לאוזני‬
‫ִי ְצ ָחק‪ ,‬מרחפות בין ההגיגים בהם היה שקוע‪ ,‬זיכרונות עבר שעלו‬
‫וצפו שעוררו געגועים לאב שהלך מאיתו‪ .‬המחשבה‪ ,‬כי המנהיג‬
‫והרועה איננו מופקד עוד על העדר וכי משא ההנהגה הוטל על‬
‫כתפיו‪ ,‬גרמה לו ביתר שאת לחוש את צער האובדן המותיר שממה‬
‫בלב‪ .‬העץ‪ ,‬שבצילו חי במשך שבעים וחמש שנותיו‪ ,‬נלקח מאיתו‪.‬‬
‫ִי ְצ ָחק שישב על הארץ שקוע באבלו על אביו ננער לפתע ממקומו‪,‬‬
‫מפנים את קול הלמות הסוסים וצרחות הקרב המלווים בבכי הנשים‬
‫והטף העולה מן המחנה‪ .‬ההכרה‪ ,‬כי המופקדים בידיו נמצאים‬
‫בצרה‪ ,‬הקפיצה אותו על רגליו‪ִ .‬י ְצ ָחק יצא בריצה מהאוהל‪ ,‬רואה‬
‫פרשים הרוכבים בפראות בין הנשים והילדים‪ ,‬המנסים להתחמק‬
‫מרגלי הסוסים וממכות האלות המונחתות בלי רחם על ראשי חסרי‬
‫הישע‪ .‬בלי לחשוב על מעשיו‪ ,‬פרץ אל תוך ההמולה‪ ,‬תר בעיניו‬
‫אחרי מנהיג הפולשים‪ ,‬עינו צדה את מחלק הפקודות‪ִ .‬י ְצ ָחק החל‬
‫לרוץ קדימה‪ ,‬דוחה בידיו סוסים השועטים לעברו‪ ,‬מפיל אותם עם‬
‫רוכביהם על גבי הקרקע‪ ,‬נזהר שלא יירמסו אנשיו תחת הבהמות‪.‬‬
‫הפרש המנהיג עצר את סוסו‪ ,‬מתבונן בהפתעה באיש בעל החזות‬
‫המוכרת השועטת לעברו‪ִ .‬י ְצ ָחק זינק אל עבר הפרש ההלום קמעה‪,‬‬
‫תולש אותו מעל גבי סוסו ומנחיתו על הקרקע‪ .‬הכוח האדיר שאחז‬

‫בפרש העביר חלחלה על פני האיש הנישא אל‪-‬על כילד נזוף‪.‬‬
‫"צווה עליהם שיעצרו‪ ,‬או שאני אהרוג את כולכם!" ציווה ִי ְצ ָחק‬
‫את האיש הקפוא שבידיו‪ .‬הטון המצווה הבהיר לאיש כי אין הוא‬
‫יכול לסרב; הכבוד שרחש לעצמו גרם לו למאן לפקודת האיש‪,‬‬

‫שמחזותו החיצונית נראה כי איננו איש מלחמה‪.‬‬

‫‪372‬‬