Page 376 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 376
Pg: 376 - 12-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
הערב ירד ,השמים זרועי כוכבים לרוב ,החום הכבד ממשיך להעיק
מקשה על השינה .הרגשת המועקה הכבידה הממלאת את הלב
הממאן לעשות את חובתו כלפי התלויים בו ,נדחקת על ידי ציווי
המוח ,היודע כי כך עליו לעשות על פי גזרת המלך .הרגשת מועקה
מעצם הרגשת המועקה" :עלי לשמוח במה שמכוון אותי הבורא
לעשות! אם אני יושב בעצבות ומועקה מפני שאני מוכרח לעשות
דבר שאיננו לרוחי ,הרי זוהי כפירה בבורא!" עולה המחשבה
בראש ִי ְצ ָחק.
"כן ,אבל לרדת ל ִּמ ְצ ַר ִים?!"...
"אין אבל! זה לא אבל ,זה הבל!"
" ִּמ ְצ ַר ִים מלאה זימה ותועבה!"...
"אז מה? מי מכריח אותך להצטרף למחול השדים שמתחולל
שם?"
"דרך בני האדם להיסחף אחר מנהגי המקום"...
"לא נכון! דרך בהמות להיסחף אחר מנהגי בהמות! בני אדם
אמורים להיות בעלי שליטה עצמית! לא תלותיים!" מוכיח המוח.
"נכון ,ובכל זאת רואים שבני אדם עושים מעשים בחברות
מסוימות שלא היו עושים במקומות אחרים" ,מקשה הלב.
"הכול תלוי היכן המחשבה מושרשת ,אתה תוכל להתגבר
ולהישמר"...
הלב צוחק" :אני! אני לא דואג על עצמי! יש לי שני בנים ַי ֲע ֹקב
ו ֵע ָ ׂשו ,ואף על ַי ֲע ֹקב אינני דואג ,אלא על ֵע ָ ׂשו! הדמים הזורמים
בתוכו גועשים ,הוא לא יעמוד בפיתויים ש ִּמ ְצ ַר ִים מציגה!"
"יהיה עליך להחזיק אותו קרוב מאוד אליך ,לקרב אותו כמה
שאפשר ,להראות לו אהבה בלתי נדלית כדי שלא יתרחק ממך ולא
יתפתה לעשות עבירות".
"נכון ,אבל"...
376
