Page 41 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 41

‫‪Pg: 41 - 2-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫בקירוב למזבח נראו‪ַ .‬ח ָ ּוה פתחה בריצת אמוק לעבר המקום בו‬
‫התקבצו החיות‪ ,‬ו ָא ָדם בעקבותיה‪ .‬החיות נפוצו לכל עבר בראותם‬
‫את ַח ָ ּוה ו ָא ָדם הרצים לעומתם‪ ,‬מגלות את מחזה האימים לעיני האב‬
‫והאם‪ָ .‬א ָדם ו ַח ָ ּוה נופלים על פניהם בצער מבכים על אובדן ילדם‬
‫הצעיר‪ ,‬מתאבלים על מר גורלם‪ .‬קול הבכי נשמע למרחקים‪ ,‬בעוד‬

                        ‫האב והאם חובקים את גופת בנם השותתת דם‪.‬‬
 ‫" ַק ִין!" לחשה ַח ָ ּוה בצער‪ ,‬ביודעה על הקנאה שרחש ַק ִין ל ֶה ֶבל‪.‬‬
‫"בוודאי ַק ִין הוא שרצח את ֶה ֶבל בננו‪ ,‬הבן שלא חטא ושהיה ראוי‬
‫להיות האיש אשר יביא את העולם לתיקונו הסופי‪ ,‬תקוותנו לתיקון‬
‫המעשה הנפשע אשר עשינו"‪ ,‬בכה ָא ָדם ביודעו כי נגוזה תקוותו‬
‫לראות בתיקון הקלקול אשר גרם בחטאו‪ .‬יודע בעצמו כי לא מתגבר‬
‫הוא על יצרו אף‪-‬על‪-‬פי שהוא שרוי בתענית כל ימיו וכי ִלי ִלית‪ ,‬אשת‬

                 ‫הנחש‪ ,‬מחטיאה אותו בכל עת שנופלת עליו תרדמה‪.‬‬
‫"מה נעשה עכשיו עם גופת בננו היקר?" שאל ָא ָדם בקול בוכים‬

                      ‫בראותו את השמש העומדת להתכסות מעיניהם‪.‬‬
‫קול קריאת עורב השתיקה את שאלתו‪ָ .‬א ָדם ו ַח ָ ּוה נשאו עיניהם‬
‫לעבר הקול‪ ,‬עורב החופר באדמה ומניח בתוכה גופת עורב אחר‬
‫נראה לאור דמדומי החמה‪" .‬כנראה כן צריכים לעשות אנחנו‪"...‬‬
‫לחש ָא ָדם לאשתו‪ .‬בני הזוג החלו לחפור בידיהם קבר‪ ,‬מניחים‬

                    ‫בתוכו את בנם הצעיר‪ ,‬כשעיניהם מכוסות דמעות‪.‬‬

             ‫" ֵאי ֶה ֶבל אחיך?!" נשמעה השאלה הנוקבת באוזני ַק ִין‪.‬‬
‫"הוא לא יודע!" חשב ַק ִין בשמחה‪" .‬השומר אחי אנוכי?" שאל‬
‫בתמימות מאוסה‪" ,‬הרי ׂשמת מלאכתי כרועה צאן‪ ,‬לשומר לא ׂשמת‬
‫אותי; אם היית מצווה עלי לשומרו הייתי שומר עליו"‪ ,‬אמר לעבר‬

                                                            ‫הקול המדבר בו‪.‬‬
‫"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" הכה הקול ב ַק ִין‪" ,‬לא‬
‫רק את דמו של אחיך שפכת אלא את דמיהם של כל רבבות האלפים‬

                    ‫של הצאצאים שהיו עתידים לצאת ממנו שפכת!"‬

‫‪41‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46