Page 37 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 37

‫‪Pg: 37 - 2-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"זה לא עניינך!" אמר בזעם‪" :‬תצאי החוצה‪ ,‬ותכיני לי משהו‬
‫לאכול‪ ,‬ותביאי לי מים לשתות!" ַק ִין הביט באשתו באכזבה‪ ,‬חושב‬
‫על ההבדלים בינה לבין ֶּב ִלי ֶּב ָרא אשת אחיו‪" .‬ותדאגי שזה ייקח לך‬
‫די זמן כדי שאני אוכל להיות קצת בשקט‪ ,‬בלי שתטרידי את מוחי!"‬
‫ָק ְל ָמא ַנא יצאה מהאוהל במהירות‪ ,‬עיניה המושפלות זולגות‬
‫דמעות‪ ,‬חשה לעשות רצון בעלה‪ ,‬עוצרת עצמה מלהזדרז למען לא‬

  ‫תשוב בטרם יעבור זעם‪ .‬רוצה להימלט מהמקום‪ ,‬אך אין לה לאן‪.‬‬
‫ַק ִין יושב על מצע המוכין‪ ,‬ליבו עצב וכועס‪ .‬פניו כבושות בקרקע‬
‫מנסות לברוח מהמחשבות הטורדות את מוחו‪ .‬הרגשת אכזבה‬
‫ודחייה ממקורו מציפה את ליבו‪ ,‬כילד הנדחה מפני אביו במיאוס‬
‫וגועל‪ ,‬יודע כי עשה דבר לא נכון אך מחפש בקרבו דרך להאשים‬

                                                           ‫את הדוחה אותו‪.‬‬
‫"למה חרה לך? ולמה נפלו פניך?" נשמע הקול בקרבו‪ַ .‬ק ִין קפץ‬
‫על רגליו‪ ,‬מנסה לראות מיהו הדובר אליו‪ ,‬יודע כי לא יוכל לראותו‪.‬‬
‫"למה חרה לי?! למה נפלו פני?!" מתריס כנגד ההוויה העוטפת‬
‫אותו‪ ,‬מתגונן כנגד המשפיל אותו‪" .‬יודע אתה היטב למה! את‬
‫מנחתי לא רצית‪ ,‬ואת מנחת אחי קיבלת! מדוע שלא יחרה לי?‬

                     ‫משוא פנים יש לפניך לדחות נפש מלפני נפש?!"‬
‫"יודע אתה ברורות כי אין משוא פנים בדבר"‪ ,‬אמר ה' בקול‬
‫מפייס‪" :‬הלוא אם תיטיב‪ ,‬שאת‪ ,‬ואם לא תיטיב‪ ,‬לפתח חטאת רובץ‪.‬‬
‫אם תיטיב את דרכיך ותשוב אלי‪ ,‬אקבל פניך בשמחה‪ .‬ואם לא‬
‫תיטיב את דרכך‪ ,‬הרי את חטאתך ועונשך‪ ,‬אתה הוא המביא עליך"‪.‬‬
‫"אבל מה אעשה?" לחש ַק ִין‪ ,‬ופניו כבושות בקרקע ביודעו כי‬
‫מחשבותיו גלויות לפני המדבר אליו‪" ,‬אינני יכול להפסיק לחשוב‬

                           ‫עליה‪ ...‬איני יכול להפסיק לשנוא את אחי"‪.‬‬
‫"בידך לעשות הכול! אף שלעיתים היצר גובר עליך‪ ,‬אתה יכול‬
‫למשול בו! אסור לך להיות מונהג על ידי יצרך‪ ,‬עליך להיות המנהיג‬
‫והשולט בו‪ .‬אתה הוא המחליט למה אתה משתוקק ומתאווה‪,‬‬
‫באפשרותך להטות את עצמך לאן שתחפוץ‪ ,‬לשלוט במחשבותיך‬

‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42