Page 35 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 35

‫‪Pg: 35 - 2-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"סתם ברק! תפסיק להיות מדומיין! אתה יצאת בדיוק כמו אבא‪,‬‬
             ‫מלא דמיונות וסיפורים על בורא וקורבנות"‪ ,‬גיחך בבוז‪.‬‬

‫ֶה ֶבל‪ ,‬הגדול במבנהו מאחיו‪ ,‬קם על רגליו מתבונן בהרגשת גועל‬
‫ב ַק ִין הצנום ממנו בהרבה‪" .‬כדאי לך לשמור על פיך!" אמר לאחיו‪:‬‬

           ‫"הבורא והקורבן שאבא הקריב זה לא סיפורים ודמיונות!"‬
‫"ומי גילה לך רז זה? אולי אבא?" ַק ִין פרץ בצחוק‪" :‬שרפת שני‬
‫כבשים‪ ,‬ואתה חושב שקיבלו את קורבנך?! אם יש בכלל בורא‪ ,‬הוא‬
‫לא מעוניין בקורבנות! אם הבורא קיים‪ ,‬והוא ברא את כל הבריאה‪,‬‬
‫כמו שאבא מספר‪ ,‬אז למה הוא צריך קורבנות? הוא רעב? ואם הוא‬

                                 ‫באמת רעב שני כבשים ישביעו אותו?"‬
‫ֶה ֶבל הביט באחיו‪ ,‬מנסה להבין מה מניע אותו לדבר בצורה כזאת‪,‬‬
‫מחפש למצוא צד זכות לאחיו בתוך הכפירה שמשמיע‪" .‬אחי היקר‪,‬‬
‫אולי לא הבנת את מה שאבא הסביר‪ ,‬ה' לא צריך קורבנות והוא לא‬
‫רעב‪ .‬אולם הוא רוצה שאנחנו נתקרב אליו ונהיה מוכנים להקריב‬
‫מעצמנו ואת עצמנו אליו למען נוכל להיות כלים ראויים לקבל את‬
‫השפע הטוב שהוא חפץ לתת לנו‪ .‬האמת שאף אם נקריב את כל‬
‫הצאן והבקר זה לא יספיק‪ ,‬אבל עלינו להשתדל לפחות מעט‪ .‬תנסה‪,‬‬

  ‫אחי‪ ,‬כדאי לך! תעלה קורבן לה'‪ ,‬ותראה שהוא ישעה למנחתך"‪.‬‬
‫"לנסות?! אני ניסיתי‪ ,‬ואני אומר לך אין כלום! הבאתי קורבן‬
‫וכלום לא קרה!" צעק ַק ִין בכעס‪ֶ .‬ה ֶבל הביט באחיו בחמלה מבין‬
‫את מפח הנפש שחש‪ ,‬כאשר לא התקבל קורבנו‪" .‬איזה קורבן הבאת‬

                                                   ‫אחי היקר?" שאל ברוך‪.‬‬
‫"מה זה חשוב? לשיטתך‪ ,‬לא משנה מה נקריב‪ ,‬ממילא זה בטל‬
‫לעומת כבודו‪ .‬אני הקרבתי אניצי פשתן וקליות שעורים שנשתיירו‬
‫מארוחתי‪ .‬שמתי הכול על המזבח ושום דבר לא קרה‪ .‬סתם בזבוז‬

                                                      ‫זמן וכוח!" פסק ַק ִין‪.‬‬
‫"לא אחי‪ ,‬היית צריך להקריב מהמובחר שבידך‪ ,‬סלתות ושמנים‬
‫מובחרים‪ ,‬מיטב הפירות והירקות‪ .‬ה' רוצה לראות כי לבך עימו‪ ,‬וכי‬

               ‫מוכן אתה לתת לו את העילית שבעידית"‪ ,‬הסביר ֶה ֶבל‪.‬‬

‫‪35‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40