Page 34 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 34

‫‪Pg: 34 - 2-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ֶה ֶבל‪ ,‬גבר צעיר ויפה תואר‪ ,‬ניגש למלאכה בזריזות‪ ,‬מערים אבנים‪,‬‬
‫סודרן למופת אחת על גב חברתה‪ .‬ידיו מלטפות את האבנים בחרדת‬
‫קודש‪ ,‬ליבו שש על ציוויו של אביו‪ .‬זוג טלאים בכורים המבוקרים‬
‫מכל מום עטויים צמר לבן כשלג נשחטו והועלו על גבי המזבח‪.‬‬
‫"נכון שאסור לנו להרוג בעלי חיים‪ ,‬אולם איסור חל על בעלי חיים‬
‫שאנו רוצים להרוג על מנת לאכול‪ .‬ולכן אף אבי הקריב לפני ה'‬
‫שור שקרנותיו קדמו לפרסותיו"‪ֶ .‬ה ֶבל הביט במזבח בתקווה‪ ,‬לוחש‬
‫תפילה מעומק הלב‪" :‬אנא‪ ,‬אבי שבשמיים‪ ,‬קבל את מנחתי המונחת‬
‫לפניך וקבל את תשורתי אליך"‪ .‬קול רעם חזק הרעיד את האזור‪,‬‬
‫מבריח את חיות היער‪ ,‬מפריח את עוף השמיים‪ֶ .‬ה ֶבל מביט באש‬
‫היורדת על מנחתו‪ ,‬אוכלת את כל כולה‪" .‬תודה לך ה'"‪ ,‬לוחש‬

                  ‫בנופלו על פניו כשדמעות אושר ממלאות את עיניו‪.‬‬

‫ַק ִין קפץ בבהלה מרכינתו על ברכיו בהיותו עסוק בלשרש את הקוצים‬
‫והדרדרים העולים באדמתו‪ .‬עמוד אש היורד מהשמיים נראה לעיניו‬
‫מרחוק‪ַ .‬ק ִין החל לרוץ לכיוון האש‪ ,‬לראות את המתחולל‪ .‬דקות‬
‫ספורות של ריצה לעבר עמוד העשן המיתמר אל על‪" :‬זה נראה‬
‫עולה מהמקום ש ֶה ֶבל רועה את צאנו"‪ ,‬חשב במשטמה‪" ,‬הלוואי‬
‫שפגע בו ברק במנוול הזה‪ .‬לא מתבייש? לוקח לו שתי נשים‪ ,‬ולי‬
‫הבכור משאיר אחת!" ַק ִין נעצר במקומו‪ ,‬מביט ב ֶה ֶבל אחיו הרכון‬
‫על פני הארץ בבכייה ולפניו מזבח אשר מעליו מיתמר עמוד העשן‬
‫המעלה ריח בשר חרוך‪" .‬מה אתה עושה?!" צעק בבוז לעבר אחיו‪.‬‬
‫ֶה ֶבל הרים ראשו בפליאה‪ ,‬מביט באחיו המתקרב אליו‪" .‬אני‬

          ‫הקרבתי קורבן לה'‪ ,‬וה' קיבל את מנחתי"‪ ,‬אמר בתמימות‪.‬‬
‫"אני הקרבתי קורבן לה'‪ ,‬וה' קיבל את מנחתי"‪ ,‬חיקה ַק ִין את אחיו‬
 ‫בלגלוג‪" :‬מי אמר לך להקריב? ומאיפה לך שקיבלו את מנחתך?"‬
‫"אבא אמר לנו להקריב קורבן"‪ ,‬אמר ֶה ֶבל מתפלא על השאלה‪.‬‬

                      ‫" ְראה‪ ,‬אש ירדה מהשמיים ואכלה את הקורבן"‪.‬‬

                                                                            ‫‪34‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39