Page 29 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 29

‫‪Pg: 29 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ָא ָדם הביט באשתו‪ָ ,‬ח ָיה‪ ,‬רואה איך האור שהיה שופע ממנה‬
‫וממנו התמעט‪ ,‬הגופות שהיו עטויות לבוש אור הפכו למעטה עור‪.‬‬
‫"לא ָח ָיה יהיה שמך‪ ,‬כי אם ַח ָ ּוה כ' ִח ְוו ָיא' שהוא לשון נחש‪ ,‬פעלת‪,‬‬

                   ‫לכן יהיה שמו נזכר בשמך למען לא תחטאי שוב"‪.‬‬
‫העור המופשט מגופו של הנחש נחתך ועוצב לבגדי עור ל ָא ָדם‬

                                                                       ‫ואשתו‪.‬‬
‫"אם יאכל ה ָא ָדם מעץ החיים‪ ,‬הוא יחיה לעולם ויוכל להטעות‬
‫את הבריות שייוולדו אחריו‪ ,‬לחשוב כי אף הוא אלוה"‪ ,‬חשב ה'‪:‬‬

          ‫"אגרשנו מגן עדן‪ ,‬למען לא יוכל לאכול מפרי עץ החיים"‪.‬‬
‫ָא ָדם‪ַ ,‬ח ָ ּוה וילדיהם גורשו מגן עדן לעולם הגשמי לעבוד את‬
‫האדמה אשר משם לוקחו‪ .‬בשערי גן עדן הוצבו הכרובים‪ ,‬מלאכי‬
‫חבלה אשר ימנעו מבני ה ָא ָדם הלא ראויים להיכנס לשם; אף להט‬
‫החרב המתהפכת הושמה שם‪ ,‬פתח גיהינום המתהפך מחם לצונן‬

                  ‫על הרשעים שינסו לפרוץ למקום שאינם ראויים לו‪.‬‬

‫שעת בין הערביים‪ ,‬השמש נוטה לשקוע ביום השישי לבריאת‬
‫העולם‪ ,‬השמיים עוטים גוון אדמוני בהשיק החמה את פני האופק‬
‫הרחוק‪ .‬קול נהמת החיות הקוראות בקול מחליף את רחש עלי עצי‬
‫הפרי‪ ,‬שהיה מנת חלקם של השוכנים בגן עדן ומעביר רעד בגופות‬
‫ָא ָדם ו ַח ָ ּוה‪ .‬זיע וחלחלה עולים באיש ואשתו בראותם את האור הנגוז‬
‫של היום השישי‪ ,‬בהביטם אל האדמה הצחיחה החשופה מאילנות‬
‫ודשאים אשר מילאו את המקום אשר ממנו גורשו‪ .‬עצב מילא את‬
‫ליבו של ָא ָדם על כל יצורי חלד‪" :‬אנו אמנם חטאנו לך‪ ,‬ריבונו של‬
‫עולם‪ ,‬ועל כך מגיעה לנו מיתה‪ ,‬אולם מה חטאו כל החיות והבהמות‬
‫אשר בראת? אם לא תמטיר גשם‪ ,‬לא יהיה לבעלי החיים אשר על‬
‫פני האדמה מזון‪ ,‬וימותו כולם‪ .‬אנא עשה למען כבודך וירדו גשמים‬
‫להחיות נפש כל חי"‪ ,‬התפלל ָא ָדם וידיו פרושות ברחמים אל‪-‬על‬

                                             ‫בהביטו אל האופק המתאדם‪.‬‬

‫‪29‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34