Page 26 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 26

‫‪Pg: 26 - 1-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ָא ָדם ניסה להעלות חיוך מפייס על פניו‪" ,‬אה‪ ...‬זאת‪ ...‬מה לי‬
‫ולה? היא בכלל אשת הנחש‪ ,‬מדוע שאחשוב עליה כשיש לי אותך‬
‫יקירתי? הנראה לך שאעזוב אותך בשביל ללכת עם אחת כזאת? את‬
‫אשתי‪ ,‬אם ילדיי‪ ,‬מדוע שאפזול למקום אחר נשמתי"‪ָ .‬א ָדם הביט‬
‫ב ָח ָיה בכובד ראש‪" ,‬את כל מה שיש לי בעולם‪ ,‬עצם מעצמי‪ ,‬בשר‬

                                                 ‫מבשרי‪ ,‬משוש לבי וחיי"‪.‬‬
‫קול בכי משתנק נשמע מהאישה‪" :‬אתה אוהב אותי?" שאלה‬

                   ‫בעיניים דומעות‪" :‬אתה לא מחפש אישה אחרת?"‬
‫"בוודאי‪ ,‬אשתי! וכי יש אישה מושלמת יותר ממך‪ ,‬נזר הבריאה‪,‬‬
‫סוף ותכלית מעשה צור כל העולמים?" אמר לאשתו בקול רך‬

                                                                       ‫ומנחם‪.‬‬
                                                             ‫"באמת?‪"...‬‬
‫"רק אמת‪ ,‬מחמד נפשי‪ ,"...‬חייך ָא ָדם לאשתו בהרגעה‪" .‬טוב‪...‬‬
‫אני מאמינה לך"‪ ,‬אמרה האישה והתיישבה‪" :‬בוא שב אכול עמדי"‪.‬‬
‫ָא ָדם התיישב אל מול אשתו המנוחמת קמעה‪ ,‬מביט בפרי מרהיב‬
‫העין שהגישה לו‪" .‬הוא נראה דומה לפרי העץ אשר נאסר עלינו"‪,‬‬
‫חשב ָא ָדם בליבו‪" .‬אשתי הצדיקה‪ ,‬בוודאי‪ ,‬לא תיתן לי לאכול דבר‬
‫איסור"‪ָ .‬א ָדם הביט באשתו המושפלת במבט עדין ונגס בהנאה‬

                                                                       ‫מהפרי‪.‬‬

‫"זה ממש לא צנוע איך שאנחנו הולכים"‪ ,‬אמר ָא ָדם ל ָח ָיה‪" :‬ערומים‬
                                                  ‫לעיני כל כחיות השדה"‪.‬‬

‫"אתה צודק‪ ,‬עלינו לתפור איזה מלבוש‪ ,‬לפחות חגורה לכסות‬
‫את החלקים הצנועים של גופנו"‪ ,‬הסכימה האישה‪ .‬האיש והאישה‬
‫קטפו עלים מעץ התאנה וכיסו גופם‪" .‬אני עדיין מרגיש ערום"‪,‬‬
‫אמר ָא ָדם לאשתו בעצב‪" :‬הרגשה שאיננה תלויה בגוף אלא‬
‫בנשמה‪ ,‬חש אני כי דבר מה מתחולל בתוכי‪ ,‬ואיני יודע מה הוא"‪.‬‬

                                                                            ‫‪26‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31