Page 30 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 30 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫גשם החל לרדת משקה את האדמה הצחיחה‪ ,‬מלביש את האדמה‬
‫בכרי מרעה ואחו‪ .‬אילנות הגלומים מתחת למעטה הארץ‪ ,‬כאילו‬
‫ציפו לתפילת ה ָא ָדם‪ ,‬פרצו מבטן האדמה נושאים עלים ופירות‪.‬‬
‫ה ָא ָדם הביט בפלא המתחולל סביבו‪ ,‬רואה את חיות השדה אוכלות‬
‫בשקיקה את העשב הרענן שנבט בשיא תפארתו על גבי הארץ‪ָ .‬א ָדם‬
‫מביט באימה על האור המתכסה מעיניו‪ ,‬חושך ועלטה מחל לרדת‬
‫על הארץ‪ .‬קול בכייתה של ַח ָ ּוה המפוחדת נשמע באוזניו‪ ,‬יללת‬

‫הפעוטות המחפשים מזור בידיה העמוסות לעייפה של אימם‪.‬‬
‫"בגיני חרב העולם‪ ,‬ועלטה תשרה על פני כל תבל"‪ ,‬יבב ָא ָדם‬
‫בכאב‪" :‬את עולמך החרבת בגללי‪ ,‬חטאי גרם לכל הבריאה לשוב‬

‫לתוהו ובוהו‪ ,‬החרבתי עולמך במקום לשומרו‪"...‬‬
‫ָא ָדם נרדם‪ ,‬תרדמה עמוקה נפלה עליו בערוב היום‪ .‬בחלומו חוזה‬
‫את אשת הנחש באה אליו מתחככת בו‪ָ .‬א ָדם מתעורר בבהלה‪ ,‬עיניו‬
‫דומעות‪" :‬בראתי מזיקים ומחבלים בשנתי"‪ ,‬חושב בכאב על שלא‬

‫שמר את מחשבתו‪.‬‬

‫שעות רבות ישבו ָא ָדם ו ַח ָ ּוה בעלטה‪ ,‬שעות של תפילה ובקשת‬
‫רחמים לבל תיחרב הארץ‪ .‬הגשם היורד שוטף על פניהם‪ ,‬מתמזג‬
‫עם הדמעות הנושרות מעיניהם‪ .‬רעד וחידלון מאימת המוות‬
‫הממשמש ובא מותיר אותם שבורים ושוממים מכונסים אל עצמם‬
‫בבכייה מנסים להגן בגופם על ילדיהם המייבבים בקול הבוקע את‬

‫המרחבים‪.‬‬
‫"יום השבת‪ ,‬יום בו כיליתי בריאת העולמות‪ .‬יום בו תתברך כל‬
‫הבריאה‪ .‬יום ללא בריאה‪ ,‬ללא מלאכה‪ ,‬יום מנוחה המלמד על‬
‫מעשה בראשית ובריאת העולם‪ .‬השלמת הבריאה היא המנוחה‪,‬‬

‫ללא הפסקה אין התחלה‪ .‬שבת קודש‪"...‬‬

‫אור ניצת במזרח‪ ,‬מפציע את החשכה העוטה את העולם‪ ,‬מאיר‬
‫את העיניים המסומאות באפלה‪ .‬קו של אור ההולך ומתפשט‬

‫‪30‬‬