Page 27 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 27

‫‪Pg: 27 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫שעה אחת עשרה מהיום‪ ,‬קול הנשמע בגן מעביר צמרמורת וחלחלה‬
‫בגופם של ָא ָדם ואשתו‪ .‬קול רוח חזקה‪ ,‬קול ה' המהלך בגן לעת‬
‫ערב‪ָ .‬א ָדם ו ָח ָיה מתחבאים בין עצי הגן מנסים להסתיר את בושתם‬

                                                                     ‫וחרפתם‪.‬‬
‫" ַא ֶ ּי ָּכה?" נשמעה הקריאה‪ .‬שניהם מבינים כי השאלה צופנת‬
‫בחובה שאלות רבות‪ .‬איפה אתם? לאן הגעתם? מדוע הנכם‬

               ‫מתחבאים מלפני? האינכם יודעים כי יודע כל‪ ,‬אנוכי?‬
‫"את קולך שמעתי בגן‪ ,‬ואירא‪ ,‬כי ערום אנוכי ואיחבא‪ .‬לא ראוי‬
‫לעמוד בפני מלך ערום‪ ,‬ולכן מתבייש אנוכי"‪ ,‬לחש ָא ָדם ליבו מלא‬

                     ‫פליאה על הרגשת הבושה המוזרה הנוסכת אותו‪.‬‬
‫"מי הגיד לך כי ערום אתה? המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול‬

                                                            ‫ממנו‪ ,‬אכלת?!"‬
‫כמהלומת אגרוף עז חש זעזוע בכל גופו בהבינו את הרגשות‬
‫המוזרים החולפים בקרבו‪ .‬מבין מהיכן נחצבו ומדוע הושרשו‬
‫בתוכו‪ .‬מפענח את השיחה המוזרה בינו לבין אשתו שעה קלה‬
‫קודם לכן‪ ,‬ואת הפיוס שבעקבותיו אכל מהפרי המרהיב שהגישה‬
‫לו אשתו‪" .‬האישה אשר נתת עמדי‪ ,‬היא נתנה לי מן העץ ואוכל"‪,‬‬
‫לחש בהביטו במשטמה ב ָח ָיה כבושת הפנים‪ ,‬בהכירו כי בכך כופר‬

                                                       ‫הוא בטובה שביקש‪.‬‬
                            ‫"מה זאת עשית?!" נשאלה ָח ָיה מאת ה'‪.‬‬
‫מעיין דמעות נפרץ מעיני האישה‪ ,‬בהבינה את אשר עשה לה‬
‫הנחש ואת הדרך בה הצליח לפתות אותה ולעבור על רצון קונה‪.‬‬
‫"הנחש השיאני ואוכל"‪ ,‬לחשה בעודה מתייפחת‪" :‬הוא הטיל‬
‫בי את זוהמת רשעותו וגרם לי לאכול מפרי העץ‪ .‬ה ֶרשע שהטיל‬
‫בי גרם לי להחטיא אף את אישי‪ ,‬ביודעי כי יעזבני אם יידע כי‬

                                                                     ‫סרחתי"‪.‬‬
‫"ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה"‪ ,‬אמר ה' בכעס‬
‫לנחש המתבונן בהנאה במוסתים על ידו שנתפסו בקלקלתם‪" .‬על‬
‫גחונך תלך!" הנחש העומד זקוף חש בידיים נעלמות האוחזות‬

‫‪27‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32