Page 47 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 47

‫‪Pg: 47 - 2-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ֶל ֶמך ובנו ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין יצאו לכיוון היער; ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין מנהיג בידו את‬
‫אביו הזקן‪ ,‬החפץ לשמר את נעוריו במלאכת הציד על אף היותו‬
‫סומא‪ .‬מעבי היער‪ ,‬קולות חיות הפרא הנסות לקול האנשים‬
‫הנכנסים אל תוך תחום מחייתם‪ ,‬הפרו את צלילי היער השלו‪ .‬משק‬

       ‫כנפי עופות שהופרעו משלוותם התמזג בקול מנוסת החיות‪.‬‬
‫ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין הגיש לאביו חץ וקשת חדשים עשויים ממתכת‪" .‬אבא‪,‬‬
‫תרגיש את הקשת הזאת!" אמר בשמחה לאביו‪" ,‬רק אתמול סיימתי‬
‫להכין אותה‪ ,‬היא מדויקת להפליא"‪ֶ .‬ל ֶמך מישש את הקשת בחדווה‪,‬‬
‫"תן לי חץ‪ .‬כשתראה חיה‪ ,‬תגיד לי ותכוון את ידיי‪ .‬מזמן לא הצלחתי‬

                                                       ‫לצוד משהו מעניין"‪.‬‬
‫האב ובנו עומדים בשקט בלב היער‪ ,‬מתמזגים עם העצים‬
‫והצמחים הרבים‪ ,‬נעלמים בסבך‪ ,‬אף נשימתם הקצבית בקושי‬
‫נשמעת‪ .‬קול חיות היער והציפורים שב להישמע כבתחילה‪ּ .‬ת ּו ַבל‪-‬‬
‫ַק ִין נוגע בכתף אביו‪ ,‬לוחש לאוזנו‪" :‬אבא תתכונן‪ ,‬יש לפנינו חיה‬
‫מאוד מיוחדת"‪ֶ .‬ל ֶמך מותח את המיתר‪ ,‬החץ מוכן לירי‪ .‬שריריו‬
‫מתוחים אך רפויים במידה המאפשרת לבנו לכווננו אל המטרה‬
‫הניידת‪" .‬עכשיו!" לוחש ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין‪ .‬חץ המתכת עף במהירות‪ ,‬חותך‬
‫מעלי העצים במעופו‪ ,‬מתקרב אל מטרתו‪ ,‬מפלח את צוואר החיה‬
‫המוזרה‪" .‬יש!!!" צועק ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין‪ ,‬מניס את חיות היער הרובצות‬

                   ‫במקומן‪ ,‬שמח על שאביו הזקן יגיל בשובו מהציד‪.‬‬
                                            ‫"פגענו?" שאל ֶל ֶמך ברינה‪.‬‬
                                                                    ‫"בול!"‬

‫"בוא נראה מה זה"‪ ,‬מזרז את בנו‪" .‬הן חושבות שאבא שלך כבר‬
‫זקן לא יוצלח‪ ,‬אנחנו נראה להן היום!" צוחק ֶל ֶמך וטופח על שכם‬

                                                          ‫בנו המוביל אותו‪.‬‬
‫"מה זה? איזו מין חיה זאת?" שואל ֶל ֶמך בחדווה את בנו כש ּת ּו ַבל‪-‬‬
‫ַק ִין נעצר מול המטרה‪ֶ .‬ל ֶמך חש את המתח בכתף בנו‪ ,‬מרגיש איך‬

         ‫גופו רועד‪" .‬אל תגיד לי שפספסנו‪ ,"...‬לוחש ֶל ֶמך באכזבה‪.‬‬
                      ‫"חבל שלא פספסנו"‪ ,‬לוחש ּת ּו ַבל‪ַ -‬ק ִין בחרדה‪.‬‬

‫‪47‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52