Page 60 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 60 - 2-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫ַמ ֲה ַל ְל ֵאל הוליד את ֶי ֶרד‪ ,‬בהיותו בן שישים וחמש שנים‪ֲ .‬חנ ֹו ְך נולד‬
‫לאביו‪ֶ ,‬י ֶרד‪ ,‬בהיות אביו בן מאה שישים ושתיים שנים‪.‬‬

‫"די‪ ,‬אבי‪ ,‬איני יכול עוד להמשיך כך"‪ֲ .‬חנ ֹו ְך יושב על קרקע חדרו‪,‬‬
‫בוכה לפני אביו שבשמים‪" .‬מנסה אני ללמד את בניך את הדרך‬
‫הנכונה אשר ילכו בה‪ .‬כל עוד הייתי מסתתר בחדרי‪ ,‬עובד אותך‬
‫לבדך‪ ,‬לא הייתה רוח השטות של הגאווה פוגעת בי‪ .‬מאז ציוויתני‬
‫לצאת אל העם וללמדם את חוקיך‪ ,‬חש אני כי גאות מציפה את חיי‪.‬‬
‫יודע אני כי לאפס אנוכי נמשל‪ ,‬ואין בי תבונה ודעת אמיתית‪ ,‬אך‬
‫בכל פעם שאני מדבר עם עמך‪ ,‬משתחווים הם לי ומביטים עליי‬
‫כאילו אני אלוה‪ .‬דעתם הנבערת איננה מסוגלת להבין‪ ,‬כי בן תמותה‬
‫חסר חשיבות אני בפני עצמי‪ ,‬וכי הכול מידך הרחבה‪ .‬אינני יכול עוד‬
‫לחיות במחיצתם‪ ,‬מפחד אני עד מוות מרגשות הגאווה המבצבצים‬
‫בתוכי"‪ .‬קולו של ֲחנ ֹו ְך נשבר בבכייתו‪" ,‬גם כאשר הפסקתי להיראות‬
‫לפניהם בכל יום והחילותי להתראות איתם פעם בשבוע למען אוכל‬
‫להיות יותר במחיצתך‪ ,‬הם הגבירו את תלותם והערצתם אליי‪ .‬כל‬
‫אימת שאני מתרחק מהם‪ ,‬הם מרעיפים עליי יותר כבוד ומסתכלים‬
‫עליי ביראה רבה יותר‪ .‬מאז היותי כבן שישים וחמש שנה ועד עתה‬
‫מלמד אני את בניך את דרכיך‪ .‬מאתיים ארבעים וארבע שנים מנסה‬
‫אני להשיב את בניך אליך‪ .‬אומנם‪ ,‬רבים מבניך הולכים כיום בדרך‬
‫האמת‪ ,‬ואולי כמעט כולם‪ ,‬אבל חש אני כי אין לי יותר כוח לסבול‬
‫את הכבוד שמנחילים לי בני האדם‪ ,‬וכי אינני יכול להישאר איש‬

‫פשוט‪ ,‬אם ימשיכו הם בכך‪"...‬‬
‫דפיקה חרישית נשמעה על הדלת‪ֲ .‬חנ ֹו ְך מחה את דמעותיו‪ ,‬ובצער‬
‫רב ניגש לפתוח את הדלת אשר מעטות הפעמים אשר נשמעו‬
‫דפיקות עליה‪ .‬בנו‪ְ ,‬מת ּו ֶש ַלח‪ ,‬עמד בפתח‪ ,‬עיניו דומעות וצער ויגון‬

‫מכסים את פניו‪" .‬מה קרה?" שאל ֲחנ ֹו ְך בחשש‪.‬‬

‫‪60‬‬