Page 87 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 87

‫‪Pg: 87 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ידיו החסונות מונחות על מותניו בנחישות‪ ,‬עיניו סוקרות וחודרות‬
                 ‫אל תוך עיני נתיניו המנסים להינצל מנעיצת מבטו‪.‬‬

‫"בני אדם!" אומר בקול מתנשא ומזלזל לעבר היצורים הקטנים‬
‫והנפחדים‪" ,‬היום יום בשורה הוא! יום בו אני‪ִ ,‬נ ְמר ֹוד‪ ,‬הופך למלך‬
‫העולם! אין עוד מלך מלבדי! לא בארץ ולא בשמים!" הקול‬
‫המהדהד מזעזע את האנשים המנסים להבין לאן הוא חותר‪" .‬מהיום‬
‫והלאה עליכם לדעת כי אין עוד מלבדי! אני הוא המלך! אני הוא‬
‫המלך העליון! ואותי‪ ,‬ורק אותי עליכם לעבוד! את קורבנותיכם‬
‫תקריבו לשמי! את תפילותיכם תתפללו אליי! מעכשיו אני הוא ורק‬
‫אני הוא מלך השמים והארץ!" ידיו הורמו אל על בעוז‪" ,‬אני הוא‬

                                                                     ‫המלך!"‬
‫קול מחיאות כפיים סוערות נשמע משרי ִנ ְמר ֹוד ושומריו הצועקים‬
‫בקול‪ִ " :‬נ ְמר ֹוד הוא המלך! יחי המלך!" המבטים הקשוחים‬
‫הננעצים בעומדים מולם מבהירים כי כדאי ורצוי להם להצטרף‬

                                                           ‫לחגיגת ההכתרה‪.‬‬
‫הקול החל גואה והולך‪ ,‬סוחף אחריו את כלל האנשים החיים‬
‫את חייהם מבלי דעת‪ ,‬המקווים אך לשרוד את היום‪ ,‬ולפנות ליום‬
‫המחר שגם אתו צריך לשרוד‪ .‬מבין השרים נפרד איש צעיר‪ ,‬פניו‬
‫העזות והמחוכמות אומרות שמחה ורון על המעמד הנשגב‪ .‬עורו‬
‫הלבן ועיניו הבהירות מעידים כי הוא איננו מבני חם‪ .‬גופו היצוק‬
‫והליכתו הבוטחת מורים על איש מלחמה המכיר במעמדו הרם‪.‬‬
‫ֶּת ַרח בן ָנח ֹור‪ ,‬ידידו הקרוב של ִנ ְמר ֹוד ואיש סודו‪ ,‬ניגש אל אדונו‪,‬‬
‫ידיו נושאות כתר זהב גדול המשובץ אבני חן יקרות המתנוצצות‬
‫באור החמה המאירה‪ .‬תבנית הכוכבים והמזלות חקוקים בכתר אשר‬
‫מעליהם מתנוססת דמות דיוקנו של ִנ ְמר ֹוד‪ֶּ .‬ת ַרח מתקרב אל רבו‪,‬‬
‫מניח את הכתר על ראשו ביראת קודש‪ ,‬משתחווה לנוכח האדם‬

                                       ‫אשר שמו שר ושליט על כל צבאו‪.‬‬
‫הקהל משתחווה אפיו ארצה למראה המעמד‪ ,‬מתאבק ברטט ובזיע‬
‫אל מול מלכו‪ .‬תרועת חצוצרות והלמות תופים עולות מכל עבר‪,‬‬

‫‪87‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92