Page 91 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 91

‫‪Pg: 91 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"לא יודע‪ ,‬כשיצאנו מביתו של ֶּת ַרח חשבתי שראיתי מחזה מוזר‪,‬‬
‫אני בטוח שזה היה רק תעתוע של השכרות שלי‪ ,‬אבל עדיין כל‬

      ‫הלילה המחזה הטריד את מנוחתי ולא הצלחתי לישון לרגע"‪.‬‬
                                                           ‫"מה ראית?‪"...‬‬

‫החבר זע בחוסר נוחות בהעלותו את הזיכרון לקדמת מחשבתו‪:‬‬
‫"ראיתי כוכב ענק שעלה ממזרח ובלע ארבעה כוכבים מארבע רוחות‬
‫השמים‪ .‬אני יודע שלא באמת ראיתי את זה‪ ,"...‬האיש התבונן בפני‬

                                ‫חברו המחווירות‪" ,‬למה אתה מחוויר?"‬
‫"אם כן‪ ,‬זה לא היה מחזה תעתועים של היין‪ ,"...‬לחש האיש‬

                                         ‫באימה‪" :‬גם אני ראיתי את זה!"‬
‫החברים נאלמו דומיה‪ ,‬חוככים בדעתם כיצד לפעול‪" .‬בוא נלך‬
‫לשאול את שאר הקרואים למסיבה אצל ֶּת ַרח‪ ,‬אולי גם הם ראו את‬

                                                                         ‫זה‪"...‬‬

‫עשרה משרי ִנ ְמר ֹוד וחכמיו התדפקו על פתחו‪ ,‬מחכים לאישור‬
‫אדונם להיראות לפניו‪ .‬הדלת הכבדה הוסטה‪ ,‬והשרים נכנסו אל‬
‫תוך היכל המלך‪ .‬הפאר וההדר הנשפע מהחדר לא ריגש אותם‬
‫כתמיד‪ ,‬הלבבות החוששים כאילו לא ראו את העושר הקורן‬

                                                              ‫מקירות הבית‪.‬‬
‫ִנ ְמר ֹוד‪ ,‬כשהוא לבוש בבגדיו המופלאים וכשכתרו מתנוסס על‬
‫ראשו‪ ,‬קידם בחיוך את אנשיו הנאמנים‪ .‬סקירה קלה של הפנים‬
‫הנפולות הבהירה לו כי דבר מה מתרחש‪" .‬מה קרה? למה אתם‬
‫נראים כך?!" שאל בזעף בהרגישו כי מורת רוחם של אנשיו מעכירה‬

            ‫את הרגשתו המרוממת‪ .‬האנשים שתקו כנגד זעף המלך‪.‬‬
‫"לכל הרוחות! מישהו מכם מוכן לפתוח את הפה שלו ולומר לי‬
‫מה קורה?" ִנ ְמר ֹוד צרח על אנשיו המלהגים בדרך כלל ללא הפסק‬

                                              ‫שנהיו דוממים כסלעי החוף‪.‬‬

‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96