Page 96 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 96

‫‪Pg: 96 - 3-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"אם אוכל לבקש מאדוני כי ייתן לי שלושה ימים למען אוכל‬
‫לרצות את אשתי‪ ,‬עד שאפייס אותה במתנות ובדברי בינה בשביל‬

                            ‫שלא תיפול ברוחה כשאביא את בני אליך"‪.‬‬
‫"כמובן‪ ,‬רעי ואהובי"‪ ,‬אמר ִנ ְמר ֹוד תוך שניגש לחבק את חברו‬

                                                              ‫בפיוס ואהבה‪.‬‬

‫ֶּת ַרח נקש קלות על דלת ביתו בטרם נכנס‪ָ .‬נח ֹור‪ ,‬בנו בן השנתיים‪,‬‬
‫רץ לכיוון הדלת בזהותו את נקישת אביו‪ָ ,‬ה ָרן בן השנה מחה כפיים‬
‫בשמחה בראותו את אביו נכנס אל הבית‪ֲ .‬א ַמ ְת ָל ִאי‪ ,‬אשתו הטורחת‬
‫בשמחה במטבח‪ ,‬ניגבה בזריזות את ידיה ניגשת בחיוך לקבל את‬
‫פני בעלה‪" .‬קרה משהו?" שאלה בחשש בראותה את פניו המתוחות‬

                                                                   ‫של בעלה‪.‬‬
‫"נדבר על כך יותר מאוחר"‪ ,‬לחש לאשתו‪ ,‬בעודו גוחן להרים את‬

                                                               ‫ָנח ֹור על ידיו‪.‬‬
‫"אבא‪ ,‬אתה חייב לראות את ַא ְב ָרם! ַא ְב ָרם הקטן חייך אלי היום"‪,‬‬
‫צחק ָנח ֹור בשמחה‪ ,‬מחווה בידו אל עבר העריסה הקטנה שבצד‬
‫החדר הגדול‪ֶּ .‬ת ַרח ניגש אל העריסה מתבונן בחמלה על בנו הנידון‬

                                                                       ‫למוות‪.‬‬

‫שעת לילה הגיעה‪ ,‬הבית הגדול שקט‪ ,‬לחש העצים הבוערים‬
‫באח מתמזג בקול נשימתם של הזאטוטים הישנים בשלווה‪ֶּ .‬ת ַרח‬
‫ו ֲא ַמ ְת ָל ִאי יושבים זה מול זו‪ ,‬ובתווך השולחן הכבד העשוי עץ‬
‫משובח המעוטר בקישוטי זהב‪ֲ .‬א ַמ ְת ָל ִאי מתבוננת בעיני בעלה‬
‫הנוגות‪ ,‬חוששת להתחיל בשיחה עם בעלה הנראה מדוכדך ועצוב‪.‬‬

       ‫"מה קרה?" שואלת בלחש לאחר דקות ארוכות של שתיקה‪.‬‬
‫ֶּת ַרח נאנח מעומק ליבו‪ ,‬חוכך בדעתו איך להודיע לרעייתו את‬
‫הגזרה הנוראה‪" .‬הייתי היום אצל ִנ ְמר ֹוד"‪ ,‬אומר כמי שמנסה למשוך‬

                                                                            ‫‪96‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101