Page 108 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A

‫‪Pg: 108 - 4-Front 21-04-25‬‬

‫בשבילי אהרן‬ ‫‪102‬‬

‫בארץ ישראל‬

‫תל‪-‬אביב‪‬ ,‬ה' ‬בשבט תש״ד (‪‬)8.1.1946‬‬

‫ ‬‬

‫מאז בואי לארצנו טרם העליתי דבר על הכתב‪‬ ,‬אף שלא חוויתי כמעט‬
‫תקופה כה סוערת ומרגשת כמו בראשית עלייתי‪‬ .‬להיות בארץ‪-‬ישראל ‪‬ -‬הרי‬
‫זה אושר‪‬ .‬הדבר נותן כוח ומרעיף לי נחמה‪‬ .‬אבל הסבל‪‬ ,‬שהיה מנת חלקי‬

‫הוא כל כך עצום‪‬ ,‬שאני חושב עליו כל הזמן‪‬.‬‬

‫אני חושש‪‬ ,‬שאמי האהובה‪‬ ,‬אחיי ואחיותיי אינם עוד בחיים‪‬ .‬אמי נשלחה‬
‫באביב ‪‬ 1944‬מוויטל (‬‪‬ )Vittel‬דרך דראנסי (‬‪‬ )Drancy‬יחד עם שלוש אחיותיי‬
‫‬לאושוויץ‪‬ ,‬ואחיי נלקחו לשם כבר בשנת ‪‬ ,1942‬האחד מצרפת‪‬ ,‬והשני מהולנד‬‪.‬‬

‫תמיד קיויתי‪‬ ,‬ובעצם הייתי כמעט בטוח‪‬ ,‬שאמי לא תישלח‪‬ ,‬מכיוון שהיא‬
‫סבלה הרבה‪‬ ,‬ועברה הרבה תקופות קשות‪‬ .‬תקוותי היתה שניצלה מן הגרוע‬

‫מכל‪.‬..‬‬

‫הקב״ה רצה אחרת‪‬ .‬עלינו להבין זאת‪‬ ,‬ונקווה כי עוד נבין‪‬ .‬דבר אחד‬
‫ברור לי‪‬ ,‬ואני מרגיש זאת מדי יום מחדש‪‬ :‬היתה לי זכות עצומה להימלט מן‬

‫המלחמה באירופה‪‬ ,‬ולהגיע לארץ‪-‬ישראל‪‬ .‬אבל הדבר כל כך מחייב‬!‬