Page 121 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 121
Pg: 121 - 4-Front 21-04-25
בשבילי אהרן 115
זכרונותיו של ר'אברהם זלושינסקי הי״ו
ינואר 1992
ברצוני להעלות על הכתב את מה שידוע לי על אלברט אהרן ברינקמן
ז״ל בתקופת השואה ,ובמיוחד את זכרונותי מהשנים ,1941-42ששהינו בהן
יחד בקסטלפרוס ( ,)Castel Ferrusעיירה קטנטנה בדרום צרפת שהתפתחה
בה במשך הזמן קהילה קטנה מורכבת מפליטים .לאחר מכן הופרדנו תוך
כדי הליכי הגירוש ,ונפגשנו שוב רק במחנה העבודה בוריניון ()Bourrignon
בשווייץ.
לאחר גירושו לצרפת שהה אלברט במחנות מעצר שונים ,עד ששוחרר
באמצעות ידיד ,מר דוד כץ ,שדאג לעבודה לו ולאחיו .בתקופה הנדונה
הצרפתים עדיין היו מעוניינים להעסיק פליטים בעבודות חקלאיות ובתחום
עיבוד העץ ,היות והמצב הכלכלי של צרפת היה בכי רע בעקבות הכיבוש
הגרמני.
אלברט ואחיו שובצו במפעל לעיבוד עצים .תחת כיפת השמיים עמלו
בייצור פחם מעץ שהשתמשו בו לצורכי חימום .למוצרים אלו היה ביקוש
רב ,כיון שכמעט שלא נותר פחם טבעי מכרייה בכל צרפת .העבודה היתה
קשה והזיקה לבריאות ,אבל מעל לכל היא היתה מלוכלכת .זכורני היטב
כיצד שני ״הפחמנים״ חזרו מדי ערב עם פנים שחורות וידיים מפוחמות
לקסטלפרוס.
לשני האחים היה קשה משום שפרט לבארות לשאיבת מים ,לא היו
בקסטלפרוס מתקני רחצה כלשהם .בקיץ יכלו להתרחץ ולשחות בנהר
הגרון (( )Garonneנהר גדול עם זרם חזק) ,אבל בחורף זה היה בלתי אפשרי.
גם מים חמים היו יקרי המציאות ,משום שהטירה המתמוטטת שגרנו בה,
לא היתה מחוברת לרשת החשמל ,ובמעט העצים שהצלחנו לאסוף ,היינו
צריכים להשתמש לבישול .ונותרו מעט מאוד עצים כדי להחם בהם את
המים לרחצה.
