Page 123 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 123
Pg: 123 - 4-Back 21-04-25
בשבילי אהרן 117
מכתבו של הרה״ג ר'ישראל בונדהיים שליט״א
מישיבת קול-תורה ירושלים
ידידו ומוקירו של אבא ז״ל
בס״ד ,אור לכ' באייר תשנ״ב
לכבוד ידידי ר' אברהם יהודה ברינקמן לאי״ט
קיבלתי מכתבך ,וברצון הנני עונה לך .מ״מ מאחר שכבר עבר הרבה זמן,
מעת שהייתי יחד עם אביך זצ״ל במחנה בוריגנון בשוויצריה ,אין בזכרוני
הרבה פרטים אודות השהייה שם.
הייתי אז כבן ,17-16ואביך זצ״ל היה מעל .20נחשבתי בין הצעירים
ביותר שם ,ואביך זצ״ל דאג לי בתחום הרוחני כמו אב לבנו .היו שם כמה
״בח״דניקס״ ]ברית חלוצים דתיים[ שרופים ,והם משכו אותי לאסיפותיהם.
תמים הייתי ,ולא ידעתי בין ימיני לשמאלי בעניין דברים כאלו ,ואביך קירב
אותי באהבה .הוא הסביר לי שדרכם אינה מתאימה לי .והוא קבע אתי
עיתים לתורה .למד אתי בקביעות פרקי אבות עם פירוש מדרש שמואל.
בשבת אחרי ארוחת צהריים ,כמעט כולם הלכו לישון כמו אחרי ״טשולנט״
]כי ,למעשה ,אכלנו אוכל קר ,כי לא היתה שום אפשרות להשאיר לצהריים
אוכל חם .גז לא היה ,אלא רק תנור עם עצים .ואחרי אכילת האוכל הקר,
במיוחד בחורף ,הלכו לישון לחמם את האוכל בבטן .נוסףלזה היו עייפים
מהעבודה הקשה של כל ימי השבוע ,שעבדנו 10שעות ביום[.
מ״מ אביך התיישב ללמוד מדרש שמואל והיה מאד נעים ללמוד אתו.
ההרגל הזה לא ללכת לישון אחרי ארוחת צהריים ,נשאר לי הרבה שנים.
יכול אני ללמוד ביום בלי ללכת לנוח בינתיים ,וזה הודות למה שאביך זצ״ל
נהג ושיתף אותי בלימוד זה ,ובכל אופן בהביטי עכשיו אחור על הזמן ההוא,
משתומם אני ,מהיכן היו לו הכוח והרצון לנצל שעות מנוחה אלו ללימוד.
בידידות ובהערצה,
ישראל בונדהיים