Page 28 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 28

‫‪Pg: 28 - 1-Front 21-04-25‬‬

‫בשבילי אהרן‬                             ‫‪22‬‬

        ‫מחנה סאן סיפריין ‪‬10 -‬במאי ‪‬1940‬‬

‫זה היה היום שהחלה בו ההתקפה הגרמנית על בלגיה ועל ארצות‬
‫אחרות‪‬ .‬בשבילי ובשביל אחי היתה זו התחלה של רדיפות שנמשכו שנים‬
‫רבות‪‬ .‬כאזרחי גרמניה היה עלינו להתייצב בבית העירייה של אנטוורפן‪,‬‬

                             ‫‬משם הוליכו אותנו למחנה‪-‬צבא באמצע העיר‪‬.‬‬

‫אני חושב‪‬ ,‬שהיה זה אחד הימים העצובים ביותר בחיי‪‬ ,‬נפרדנו בו מאמנו‬
                    ‫ומאחיותינו האהובות‪‬ .‬מאז לא ראינו אותן עוד לעולם‪‬.‬‬

‫היה זה יום ששי‪‬ .‬בילינו את השבת במחנה צבאי (‬קסרקטין)‪‬ ,‬שם סיפקו‬
                           ‫לנו ארגונים שונים מעט לחם‪‬ ,‬סרדינים וכדומה‪‬.‬‬

‫ישבנו כולנו בשקט וציפינו למה שייעשה בנו‪‬ .‬גירשו אותנו מאנטוורפן ‪-‬‬
                                               ‫‬וזה היה גרוע מאוד בשבילנו‬‪.‬‬

‫העמיסו אותנו על קרונות תחת משמר כבד‪‬ ,‬ונסענו ‪‬ 3-4‬ימים‪‬ .‬בדרך ניסו‬
                                              ‫הגרמנים להפציץ את הרכבת‬‪.‬‬

‫כשהגענו  ‬ליעדנו‪‬  ,‬בדרום‪-‬צרפת‪‬  ,‬הכניסו  ‬אותנו  ‬זמנית   ‬למחנה   ‬רסבדו‬
‫‬(‪‬ )Recebedou‬ולאחר מכן למחנה ריווסאלט (‬‪‬ ,)Rivesaltes‬אולם רק למשך‬

             ‫כמה שבועות‪‬ .‬אח״כ שלחו אותנו לסאן סיפריין (‬‪.‬)St. C‬ yprien‬‬

‫כמובן היה קשה לנו מאוד להתרגל לתנאים שלא הורגלנו להם מעולם‪,‬‬
‫‬במיוחד למזון המועט שקיבלנו‪‬ .‬אבל בכל מקום‪‬ ,‬ואין זה משנה איפה‪,‬‬
‫השתדלנו להת‬נהג כיהודים דתיים‪‬ ,‬לארגן תפילות ושיעורים ולאכול מזון‬

                                                            ‫כשר ככל שניתן‪.‬‬

‫אחר כך‪‬ ,‬צצו בעיות חדשות‪‬ :‬לא היה לנו מה לעשות‪‬ ,‬היינו עצורים בלי‬
‫אפשרות לצאת מהמחנה‪‬ ,‬כמעט ללא חומר‪-‬קריאה וללא עבודה‪‬ .‬היה עלינו‬

           ‫לשבת סתם כך באפס מעשה‪‬ .‬כמובן‪‬ ,‬זה היה בלתי נעים ביותר‪‬.‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33