Page 43 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 43
Pg: 43 - 2-Back 21-04-25
בשבילי אהרן 37
אוי לי! לא שיערתי כלל ,שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה את אחי.
אחי ,שיחד אתו הייתי כל הזמן ,יומם ולילה .מאז 10במאי 1940חלקתי
עמו את גורלי ,אחי למד איתי ,עזר לי בעבודה ,בקיצור -בעצם נוכחותו
הקל מעלי את עול החיים ,עודד אותי במחנה בשעת העבודה ,ובזכותו אכן,
הרגשתי שצרת רבים היא חצי נחמה.
כשהגעתי לחור בשירותים ,עמד שם חבר .שאלתי אותו אם הוא יודע
את דרך הבריחה .״אין לי מושג״ ,הוא ענה בשקט .הוא העביר את רגלו דרך
החור ,שנוסר באמנות רבה בקיר האחורי .מאחורי זה היה גדר-התיל קרוע.
השחלתי עצמי אחריו ,והתכופפתי אל גן-הירקות .זחלתי דרך הבצלים,
העגבניות ,הגזר ,החמניות ותפוחי -האדמה .לא העזתי ללכת ישר ,כי שמעתי
מקרוב את שירת השומרים .יכולתי לראותם היטב בדמדומים ,מנערים את
שמיכותיהם ומאווררים את מצעיהם בשעת החופשה שלהם.
בסוף הגן פניתי לצד שמאל .נשמעו רשרושים בעשב ,שנגרמו על ידי
חברי הזוחלים .הוקל לי .חשתי עצמי חופשי .עם זאת היה ברור לי ,שאני
עומד לפני רגע גורלי .הגעתי לגדר-התיל .מאחוריו היה עוד קיר גבוה יותר.
אבל המשכתי לזחול מתוך הרגשת ביטחון מוחלטת .באמת היתה זו הדרך
הנכונה .גדר-התיל הגיע לקיצו ,ובמקום זה היה פתח גדול ,נראה היה שנחתך
זה מקרוב .לעבור!
הייתי בחוץ .אבל איכשהו שמעתי מרחוק את הקריאה :״עצור״
( !)ATTENTIONעכשיו אני כמעט בטוח ,שהקריאה באה מן השירותים,
שם תפש אחד השומרים את אחי בשעת הבריחה .היה לי קרע במכנסיים,
אבל זה לא הטריד אותי .עכשיו רצתי ריצה מטורפת .ספקות התעוררו בי,
האם אני רץ בכיוון הנכון .אחרי תעיות רבות הגעתי מאוחר בלילה ליער,
והחלטתי ללון שם .חצי-ער חצי-ישן האמנתי בביטחון ,כי אחי נמלט .האם
היה זה דמיון-שווא? כשהתעוררתי בבוקר ,רועד מקור ,רעב ועצוב ביער,
נראה לי בברור ,כי למרבה הצער ,אכן יצטרך אחי לחלוק את גורלו עם
גורלם של כל הנשלחים.
מטרתי הבאה היתה קוסד ( ,)Caussadeבערך 20ק״מ ממונטובאן
( .)Montaubonבמקרה היתה ידועה לי הכתובת של משפחת וייל שגרה
