Page 44 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 44
Pg: 44 - 2-Front 21-04-25
בשבילי אהרן 38
בקוסד .קיבלתי אותה מאחד מקרובינו -משה קטן .5הוא ביקר אצלנו ביום
האחרון לשהותנו במחנה כדי לנסות לעשות משהו בשבילנו .זה היה בשבילי
דבר גדול ,כי לא רציתי לבקש אוכל מגויים .ובבית זה יכולתי לאכול משהו.
אצל אותה משפחה נודע לי ,כי הרכבת ,שנסע בה אחי ,יצאה באותו בוקר6
מקוסד אחרי שהייה ממושכת .גברת וייל הביאה לאחי לרכבת את החבילה,
שהיתה מיועדת בשביל שנינו במחנה ,וקיבלה מאחי פתק-תודה שכתב
ברכבת .כך ראיתי סימן מובהק שאחי יצא לדרך הייסורים...
בשבילי היה עכשיו הדבר החשוב ביותר -להגיע למטרה כלשהי .אבל
לאן? לרואן ( )Roanneלא יכולתי לנסוע בשום אופן בלי מסמכים .בכלל היה
מסוכן בשבילי להשתמש ברכבת .אולי יכולתי לעלות לרכבת בתחנה לפני
מונטובאן ( ,)Montaubonאבל החלטתי לא לעשות זאת .משפחת וייל ציידה
אותי במעט מזון ,וחזרתי ברגל לכפרי קסטלפרוס ( .)Castel-Ferrusסידרתי
את העניינים כך ,שאוכל להגיע למונטובאן עם חשכה ,ישנתי ביער ,ובדרכי-
עקיפין הגעתי הביתה ,בלי להכנס לכפר עצמו.
כמה מופתעים היו הילדים בכפר ,כשראו אותי חוזר לבדי .ואף אני חשתי
כאילו קמתי לתחייה מן הקבר .אבל אסור היה לי ללון בבית .ישנתי כמה
לילות בחורבה אחת ,ורק בערב נכנסתי לבית ,ואכלתי אצל משפחת שפיצר.
את האוכל למשך היום לקחתי אתי אל החורבה .אך אחרי שגילו אותי
נשים ,שעבדו בקרבת מקום בבציר של ענבי יין ,נאלצתי לשנות את מקום
שהותי.
ביליתי יותר משבוע ביער ,שם הסתתרתי היטב .את האוכל הביאו לי
לשם .את שאר הלילות ביליתי בגורן יחד עם חבר אחר ,שהיה גם כן בסכנה.
את הגורן העמידה לרשותנו איכרה טובה .אלו הצגות היה צריך לעשות,
כמה היה עלינו להעמיד פנים! כל בוקר היינו צריכים להחביא את השמיכות
מתחת לתבן ולסלק כל סימן המעיד על נוכחותנו .כך נמשכו הדברים ,עד
משה קטן ביקר במחנה סטפון .הוא הביא לאחים ברינקמן סידורי תפילה ודברי .5
אוכל .הוא היה לבוש מכנסיים קצרות ,חבש כובע ברט ,ורכב על אופניים .והיה נראה .6
כנער צרפתי טיפוסי ,ולא כיהודי .למרות זאת היה בסכנה ,כי בכל רגע היו עלולים
לבדוק את תעודותיו ,ולעצור אותו בהיותו יהודי.
ראה מכתב בעמ' .31
