Page 294 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 294

‫לאהוב‬  ‫‪Pg: 294 - 10-Front 22-03-31‬‬

                                  ‫חגים וילדים‬

                                                                  ‫ט"ו בשבט‬

                                                                            ‫העולם פורח‬

‫פריחת השקדייה‪ ,‬מבשרת לכולנו על בואו של ראש השנה לאילנות‪ ,‬ט"ו בשבט‪ .‬פריחת‬
‫העלים הראשונים על צמרות העצים‪ ,‬מעצימה את היופי המיוחד שהטביע הקב"ה‬

                                                                     ‫בחותמו על הטבע‪.‬‬

‫הכל שב לתחיה‪ ,‬הציפורים חגות להן מעל העצים‪ ,‬מלקטות להן זרעונים מתוך הפרחים‬
                                                      ‫היפים שעלו וצמחו להם על העץ‪.‬‬

‫הכלניות האדמדמות מבצבצות להן בכל פינה‪ ,‬השמש שולחת את קרניה מבעד העננים‪,‬‬
        ‫והעולם מתחיל שוב ליהנות מקרני השמש השולחים רגעים של שלווה ומרפא‪.‬‬

‫הריח הנהדר של הפרחים מביא אליו את הדבורים שנדמה שהמתינו לו בקוצר רוח‪.,‬‬
                                 ‫הדבורים מלקטות מהפרחים את הצוף לבניית כוורות‪.‬‬

‫בכל התהליך היפה הזה מתחילים החרקים שוב לפסוע על העלים כשהם מטיילים בתוך‬
 ‫מבואות הפרחים היפים‪.‬בבוא היום אף הם יהיו מקור תזונה בריאה עבור בעלי הכנף‪.‬‬

‫בכל היופי הזה‪ ,‬אנו מוצאים דימוי נפלא‪ .‬תורת ישראל מדמה את האדם לעץ‪ ,‬כנאמר‬
                                 ‫בספר דברים "כי האדם עץ השדה" [דברים יט' – כ'‪].‬‬

                   ‫התורה מיחסת לאדם ולעץ תכונות משותפות‪ ,‬האומנם?‬

‫הכל התחיל מגרעין קטן‪ .‬אותו עץ עבות‪ ,‬שצמרת ענפיו מתפרש לעשרות מטרים‪,‬‬
‫ובצילו מסתופפים להם יצורים רבים‪ ,‬פירותיו הרבים יהיו בבוא היום במאות בתי משק‬
‫בישראל‪ .‬כן‪ ,‬הוא התחיל מגרעין קטן‪ ,‬שאותו שתל החקלאי בשמחה‪ ,‬והשקה אותו ימים‬

                                                        ‫רבים עד שצמח לעץ לתפארת‪.‬‬

‫במהלך תהליך השתילה‪ ,‬בעמקי האדמה‪ ,‬כשאינו חשוף לקרני השמש‪ ,‬הגרעין מתליע‪,‬‬
‫ומרקיב‪ ,‬ועובר "מוות קליני" [על פי דברי הגמרא‪ ,‬ומכאן הוכחה לתחיית המתים‪,‬‬
‫שלאחר הפסקה מוחלטת של אנרגיה לאותו גרעין קטן‪ ,‬שוב הוא צומח] והנה לפתע הוא‬
‫צומח ועולה לו מתוך מעמקי האדמה‪ ,‬הוא מפלס לו את הדרך החוצה‪ ,‬הוא יודע לעקוף‬
‫כל אבן שרק רוצה למנוע ממנו את הצמיחה והיציאה החוצה‪ ,‬הוא עוטה על גופו צבע‬

                                               ‫ירוק נפלא‪ ,‬ומכאן הוא רק צומח ועולה‪.‬‬

‫החקלאי‪ ,‬אינו עוזב לרגע את השתיל הקטן‪ .‬בימים הראשונים הוא יגן עליו בכל כוחו‪,‬‬
‫שלא יהיה טרף קל לבעלי הכנף או לכל חרק שחמד בו‪ .‬הוא יזבל את האדמה‪ ,‬ינכש את‬
‫כל האבנים סביבו‪ ,‬ויפקח עין חדה על כל תהליך הצמיחה‪ .‬בין לבין הוא יתחיל לגזום‬

       ‫‪294‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299