Page 97 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 97

‫‪Pg: 97 - 4-Front 22-03-31‬‬

‫מקומה של האם בחינוך‬            ‫לאהוב‬

‫ונקי כפיים‪ ,‬שהיה מבוגר ממנה בכעשר שנים‪ ,‬ובנוסף לכך חולני ולמוד סבל‪ ,‬אבי מורי‬              ‫‪4‬‬
              ‫הצדיק רבי מתתיהו שליט"א‪ ,‬הידוע בתואר 'איש האמנים של ירושלים'‪.‬‬
                                                                                          ‫‪$customer‬‬
                              ‫את ביתם החדש קבעו בשכונת בית ישראל הירושלמית‪.‬‬

‫קשות מנשוא היו עבור אמא השנים הראשונות‪ ,‬רצופות בתלאות‪ .‬אישה צעירה ללא אב‬
                 ‫ואם‪ ,‬אחים אחיות ומכרים‪ .‬הניכור והבדידות היו לידידיה הקרובים‪...‬‬

‫סביבה התגלגלה בקלילות שפה זרה לה‪ ,‬הווי חיים ירושלמי טיפוסי זרם בסמטאות‪.‬‬
               ‫רחוק ממנה מרחק אין ספור פרסאות‪ ...‬שונה כל כך מהחיים באיראן‪...‬‬

                      ‫בעמל כפיים‪ ,‬בעשר אצבעות מגוידות עמלו לפרנסתם הדחוקה‪:‬‬

                                 ‫אמא עזרה במטבח ישיבת מיר‪ ,‬ואבא בכריכת ספרים‪.‬‬

‫ולמרות שגדולים וכבדים היו שקי ההתמודדות ‪ -‬הרי שכל הללו התגמדו מול הקושי‬
                                                                                  ‫הגדול‪:‬‬

                           ‫שנה אחר שנה חלפו ועדיין לא נשמעה בבית פעיית תינוק‪.‬‬

‫ובטרם אמשיך ולנגן תווים לדמותה של אמא‪ ,‬עלי לציין עוד פרט חשוב מאין כמותו‪:‬‬

‫אמא שלי גיבורת הרוח‪ ,‬טהורת הלב‪ ,‬אינה יודעת קרוא וכתוב‪ .‬אולם עובדה זו לא‬
                                                                 ‫מנעה ממנה להתפלל‪...‬‬

            ‫אמא התפללה יומם וליל ללא הפסק‪ ,‬ללא סידור‪ ,‬אך עם ים של דמעות‪...‬‬

        ‫היא שוחחה עם ריבונה במילים פשוטות ותמות‪ ,‬התחננה כל העת‪ .‬ללא גוזמה‪.‬‬

‫זקני ירושלים ספרו לי לא אחת‪ ,‬כי עוד רבות בשנים זכור תיזכר להם דמותה האצילית‬
                  ‫מהלכת בצידי הרחובות‪ ,‬ושפתיה דובבות ללא הפסקה‪ ,‬כמו לעצמה‪.‬‬

‫היו שדימו לחשוב כי מדובר בדמות תימהונית‪ .‬בודדים היו אלו שידעו את האמת‬
                                                                    ‫הפשוטה והמופלאה‪:‬‬

‫האישה הזו מתפללת ברצף‪ ,‬ללא הפסקה על הזכות להעמיד זרע קודש‪" .‬הבה לי בן‪,‬‬
                                                              ‫ואם לאו ‪ -‬למה לה חיים"‪.‬‬

‫לכל יהודי של צורה‪ ,‬ותלמיד חכם הייתה ניגשת ומבקשת ברכה‪ .‬בזאת הסתכמה כל‬
                                            ‫שאיפת חייה‪ ,‬לא היה לה צורך עוד במאום‪.‬‬

‫ארבע עשרה שנות ציפייה ארוכות הסתיימו באושר גדול עם צווחת תינוק‪ .‬ויושע ה'‬
‫ביום ההוא‪ .‬באתי לעולם‪ ,‬בנם יחידם‪ .‬אחרי נולדה אחותי היקרה בעלת החסד הרבנית‬

                                                                     ‫מרגלית אייזן תחי'‪.‬‬

‫‪97‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102