Page 108 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 108
Pg: 108 - 4-Front 21-05-11
108פ נ י י א נ ו ס
הרוח של המאמינים עוצבו תמיד בכוח מיומנותם של אלופי חרב ועורמתם של
פוליטיקאים רבי תחבולות ,וכשם שנתבשרנו על ידי פאולוס כי 'אין רשות כי אם
מאת האלוהים ,והרשויות הנמצאות על ידי אלוהים נתמנו' ,כך חזקה על כל
אותם חסידים שוטים ואומללים שיסכינו עם כל גזרת גורל ויהללוה כרצון
האלוהים .והרי איני מגלה לך דבר באומרי כי דמותה של הנצרות המוכרת לנו
כיום התעצבה מכוח אהבת השררה והממון ,יותר מאשר מכוחה של אהבת
האל .הדאגה לביצור כוחה של הכנסייה ולחיזוק מעמדה הפוליטי קדמה
תמיד לחיפוש הרוחני אחר האמת האלוהית ,והתיאולוגיה – הזונה הנצחית של
הרשעים – שימשה ,כמו תמיד ,למירוקם של הנוראים שבפשעים .אפילו
אוגוסטינוס הקדוש הצהיר – בכנות יוצאת דופן ,יש לומר – שאילולא המסורת
של הכנסייה הקתולית והאפוסטולית ,לא היה מקבל אפילו את סמכותם של
כתבי הקודש .אלוהים ,נאמר לא פעם ,בוחר לעזור לאלה העוזרים לעצמם ...וכך
נוסדת הכנסייה הקתולית ,שבראשית ימיה דומה כי כל תפקידה מתמצה ברדיפה
חסרת מעצורים של כל מי שאינו מוכן להכיר בסמכותה הבלעדית .מנהיגיה
מצהירים השכם והערב כי ישנה רק כנסיית אמת אחת ,המגינה על אמונת אמת
אחת .מחוצה לה ,Salus extra ecclesiam non est ,אין ישועה .ואולם הרסן הותר
רק במאה הרביעית ,משזכתה הנצרות במעמד של דת מדינה ,ועל כן גם בכוח
צבאי; הו ,מה נורא היה חרונם של כוהני ישו ,מה אכזרית הייתה נקמתם,
שמילאה עד מהרה את הארץ מקדשים מנותצים והרוותה את האדמה בדם
כופרים .כל השקפה שלא עלתה בקנה אחד עם הדוקטרינה הרשמית הוכרזה מיד
כמינוּת ונרדפה עד חורמה .הקאנון שנחתם בוועדת ניקיאה סתם את הגולל על
כל אותן מסורות עתיקות ,הוויות קדושות ותורות גנזים נסתרות שנפוצו באגן
הים התיכון ובפרובינציות הקיסריות ,קרובות כרחוקות ,ודן אותן לשכחת
ההיסטוריה .ככלל ,רק עשרים ושבעה ספרים הוכללו בקאנון הקדוש ,כל היתר
הוכרזו כמינות חמורה שדינה אחד – להישמד באש".
ביקשתי לומר דבר מה ,אך סלינק שיסע אותי .הוא היה שרוי במעין הלך רוח
אקסטטי ,עינו בוהה באש ואצבעותיו ממוללות בלי הרף את קצוות זקנקנו.
"כמה מן הטקסטים הללו דיברו על גאולה אחרת ,כזו המצויה מחוץ לכותלי
הכנסייה ואינה נזקקת לגמילות חסדים או לתיווכם של כהני דת .הגאולה ,כך
נטען בהם ,היא נבט שנזרע באדם משחר בריאתו ,אך כדי שינבוט יש להשקותו
בדעת ,בחוכמת הרזים של השופיא".
"וזוהי השופיא של הטמפלרים?" הצלחתי להשחיל שאלה אל דיבורו
הבלתי־פוסק.
"נו ,ראו ראו ,בכל זאת יש בראש הזה שלך טיפת שכל"...