Page 111 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 111
Pg: 111 - 4-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 111
אַ ְרכונים ,שליטים שישלטו תחתיו ,ומתחתם הציב שלוש מאות שישים וחמישה
מלאכי חבלה אשר סבבו כל העת סביב כיסאו והיללו את שמו ,ואלו בתורם יצרו
את האדם ,מאחר שרצו גם הם להיות שליטים על מישהו ,והם עשו זאת בעזרת
השתקפות הפלרומה ,ובשל כך גוף האדם הוא איזומורפי לעולמות העליונים.
אבל האדם שיצרו נותר גולם דומם ,ערמה של חומר בלא רוח חיים ,וגולם זה לא
יכול היה לעמוד על רגליו .שופיא ,שהשקיפה כל העת על הנעשה מלמעלה
ולבה נכמר על היצור האומלל ,החליטה להיחלץ לעזרתו :היא נכנסה בגופו של
האדם ונטעה בו ניצוץ אלוהי ,אותו גנבה בחשאי משרביטו של המונאד ,וכך
הפיחה בגולם רוח חיים .אך אבוי! בראותו את אדם קם על רגליו ובעיניו אור
הנובע מעולמות עליונים ,נתקף בן הכאוס ,ה ֵדמיוּרגוס יוצר העולם ,פחד וקנאה,
ואמר לעצמו :הנה הוא האדם אשר אני בראתי .אני הענקתי לו עיניים והוא בחר
להביט בכוכבים ,אני נתתי לו רגליים והנחתי תחתיו קרקע שיוכל לפסוע עליה,
אך הוא מבקש את השמיים ,אני הענקתי לו את גופו ,אך נשמתו אינה שלי.
ובאומרו כדברים הללו החל הדמיורגוס להגביה ולבצר את החומות מסביב
לעולם שברא ,ואת הניצוץ האלוהי כלא לעולמי עד בבשר ,כדי שלא יוכל לשוב
ולהתאחד עם בוראו .בן עוולה זה ,כדי שיוכל להמשיך ולקיים את זרעו המטונף
וכדי להותיר את האדם באפלת החומר ,ברא את האישה ,היא חווה הגשמית,
שדאגה להכביד על אדם את משא בשרו ולהדק ביתר שאת את שלשלות גופו כל
אימת שהפליג במחשבות על עולמות רחוקים .ושופיא אף היא נלכדה בחומר,
כנפיה קוצצו ,ומאז היא נאבקת להשתחרר ואינה מצליחה".
להב מרותך פילח את ירכי ושילח עווית פתאומית על פניי .אנקת כאב נמלטה
ממני ופניי נשטפו אגלי זיעה גדולים.
סלינק ,שהבחין בחיוורוני ,פרץ בצחוק" .בבקשה לא להיבהל! זה רק מיתוס.
מיתוס גנוסטי אמנם ,ובשל כך זהו גם סוד גואל ,ובכל זאת זה רק סוד בתוך סוד,
ולפיכך רק סוד אחר יכול להתירו .ואתה ,ידידי – וחלילה איני אומר זאת כדי
להעליב – לא נראה לי כבעל סוד .האם אני טועה? מן הטעם הזה ,אנא ממך ,אין
צורך להתרגש כל כך! חי נפשי ,אני מתחייב בפניך שלא מאיימת עליך כל סכנה
של גאולה!" הוא הוסיף לצחוק ,אך משלא מצא בי שותף להלצותיו היסה את
צחוקו ואמר ,הפעם בטון רציני" :ואכן טיבה של חוכמת גנזים זו ,שאירנאוס
והמקטרגים הקתוליים כינוה על דרך גנאי גנ ֹו ִסיס ,חמקמק ואינו מתמסר לכל
דכפין ,לפי שמדברים אנו בחוכמה המצויה מעבר להשגה שבשכל ,ידיעה שבלב
שאינה מצייתת לכללי התבונה ואינה נקנית בכוחו של ניסיון החושים .זהו מרכז
כל הידע ,הסוד שבתוך כל הסודות ,והוא ידיעת הנשמה את עצמה – ידיעה
המשולה לשחרורה של שופיא מכבליה הארציים".
