Page 181 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 181

‫‪Pg: 181 - 6-Front 21-05-11‬‬

‫א ל ב ד ו ‪181‬‬

‫לשמע אזכורו של קנוכן קפאתי על מושבי‪ .‬קול הלמות תופי הגורל הרעים‬
‫באוזניי‪ ,‬ולא יכולתי שלא להתמסר לתחושה מזרת האימה כי הנה דלתות כלאי‬
‫סוגרות עליי‪ ,‬עוד רגע ויוגף אחרון הבריחים ואיוותר לבדי בצינוק התת־קרקעי‬
‫שכולו חשכה ללא נשוא‪ .‬עקה נוראה אי ְבּנה את מחשבותיי וחנקה את גרוני‪.‬‬
‫אגלי זיעה גדולים הפציעו על מצחי ועל צווארי‪ ,‬אך ידי הרועדת קצרה‬

                                                                 ‫מלמחותם‪.‬‬
‫"מיד עם היכנסם לקתדרלה"‪ ,‬המשיך סלינק‪" ,‬מיהרו מטה‪ ,‬אל המדורים‬
‫התחתונים‪ .‬הם השתהו שם רק שעה קלה‪ ,‬ואחר כך חזרו כלעומת שבאו‬

                                                        ‫והסתלקו מהמקום"‪.‬‬
                                 ‫"הגומחה הריקה‪ "...‬מלמל אחד המסובים‪.‬‬
‫"בדיוק! עתה אנו יודעים כי לא הייתה ריקה קודם לכן! הגרמנים הצליחו‬
                                  ‫לשים את ידם על סודותיה של סן סולפיס!"‬
                    ‫"סודותיה של סן סולפיס‪ "...‬מלמלה האישה בהתרגשות‪.‬‬
‫דממה השתררה סביב השולחן‪ .‬כחכחתי בגרוני‪ .‬לבסוף פציתי את פי לדבר‪,‬‬
‫והקול שבקע מגרוני היה חלוש ונרעד‪ ,‬עד כי בקושי זיהיתי אותו כקולי‪" :‬אדונים‬
‫נכבדים‪ ,‬גברתי‪ ,‬אני מודה לכם על הכנסת האורחים האדיבה‪ ,‬אך חוששני כי עליי‬
                              ‫לבקש את סליחתכם ולהיפרד מעליכם עכשיו‪"...‬‬
‫מצוקתי לא נעלמה מעיניו של סלינק‪ ,‬והוא נגע בגב ידי כדי להרגיעני‪ .‬לאחר‬
‫מכן אמר בטון רך ושלו‪" :‬להיפרד מעלינו עכשיו? יהיה זה מעשה בלתי־אחראי‪.‬‬

                                        ‫אני חושש שבכך תחרוץ את גורלך‪"...‬‬
                                                                ‫"גורלי?"‬

‫"האם לא שאלת את עצמך מה הם רוצים ממך? מדוע הם עוקבים אחריך?‬
‫הטיפוס ההוא שצותת לשיחתנו ונמלט אל תוך המנהרות‪ ,‬ודאי הייתה לו סיבה‬

                                ‫טובה להיות שם באותו ערב‪ ,‬אינך סבור כך?"‬
‫אימה ִזעזעה את כל יצירי גווי ובראשי התרוצצו מיני מחשבות טרופות‪,‬‬
‫תועות‪ ,‬מתנגשות‪ ,‬שהשתרגו והסתבכו כנחשים לכודים בתוך בור‪ .‬באותו רגע‬
‫שוב לא ידעתי מי הוא שמבקש את נפשי‪ ,‬ואי־הידיעה הייתה גרועה פי כמה מן‬
‫הידיעה‪ .‬אם לא היו אלה ֵאר ֹו ואנשיו שזממו נגדי וביקשו לטמון לי פח‪ ,‬למי עוד‬
‫היה עניין לעשות כך? האם כיוון סלינק בדבריו אל אותה אחוות שופטים־‬
‫תליינים חשאית שחיסלה לדבריו את אמברוזיו? ואם כך הדבר‪ ,‬מה לעזאזל הם‬
‫רוצים ממני? מדוע הם עוקבים אחריי? לפתע הבליחה לנגד עיניי דמותו של‬
‫האיש במגבעת השחורה‪ ,‬המביט בי ללא עיניים‪ .‬זינקתי כהלום רעם ממושבי‪,‬‬
‫ובעודי נאבק להתיר את העניבה נסתבכה רגלי באחת מרגלי הכיסא וכמעט‬
‫שהושלכתי אל הרצפה‪ ,‬אלא שברגע האחרון נחלץ לעזרתי אחד המשרתים וסייע‬
‫לי להתייצב על רגליי‪ .‬סלינק הזדקף במושבו‪ ,‬מופתע‪ .‬פניו קדרו‪ ,‬אך הוא לא‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186