Page 176 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 176
Pg: 176 - 6-Front 21-05-11
176פ נ י י א נ ו ס
הוא נפנה אליי בשנית" :מסיה סלינק הנכבד סיפר על לי על חוויותיכם
המשותפות .אני מודה שקינאתי לא מעט כאשר שמעתי על תגליתכם המופלאה.
המבין אתה את חשיבות הדבר?"
"חוששני שאיני יודע על מה אדוני מדבר "...מלמלתי במבוכה.
"איזה חוסר נימוס מ ִצדנו" ,התערב סלינק" ,ודאי שאינו יודע .הרי סיפרתי לך,
מסיה גרונהאגן ,כי מיד לאחר שגילינו את הקריפטה נחבט ראשו של ידידנו היקר
בפסל ה ֵא ַלה ,ואחר כך איבד את הכרתו .נאלצתי להמתין שעות ארוכות כדי
לגרור אותו למעלה ,אל האפּסיס ,ולהניחו לרגליה של הבתולה".
מיששתי את הגלד שבראשי" :אז זה מה שאירע? חבטתי את ראשי בפסל?"
"כן ,אבל אתה יכול להתנחם בידיעה כי בזכות הראש הזה שלך ,העשוי כפי
הנראה עופרת יצוקה ,עלה בידינו לחשוף את מקדשה העתיק של איסיס ואת
הסוד שעליו שמר מאות בשנים .החבטה העתיקה את הפסל ממקומו וחשפה את
הפתח"....
"אני זוכר רק חלל תת־קרקעי אטום ...וחשכה מוחלטת ...איך הצלחת לצאת
משם?"
"באמת היה חשוך שם" ,אמר סלינק" ,ואחרי שאיבדת את ההכרה הייתי בטוח
שנגזר על שנינו להיקבר שם חיים .אבל בעודי יושב שם ומסכם את מסכת חיי,
הבחנתי בהבהוב קלוש ,רפה שברפים ,הנובע ממקור כלשהו לפניי .גיששתי את
דרכי לעברו ורגליי כשלו על מדרגת אבן חלקלקה .שלחתי את ידי קדימה
וגיליתי גרם מדרגות תלול המטפס מעלה ,אל עבר מה שהסתמן כסדק אור אנכי.
טיפסתי במדרגות וכעבור רגע נתקלתי בחומר עצי מוצק ,שהתגלה עד מהרה
כדלת עץ גדולה ללא ידית .האור הסתנן בקילוח דק מתחתיתה ,במקום בו הפריד
חרך צר בינה לבין הרצפה .ניסיתי לפתחה ,אך היא הייתה מוגפת בבריח.
מיששתי את פניה ומצאתי כי העץ היה רקוב ברובו ומתפורר .הייתי אובד
עצות .התיישבתי על המדרגה העליונה ובחנתי את האפשרויות העומדות לפניי.
אחדות – יש לומר – היו נואשות ביותר .ככל שנקפו הדקות הלך וגבר האור;
עדיין היה קלוש ביותר ,אבל כבר היה בו די והותר כדי לשוות צורה ו ִמתאר
לעצמים שסביבי .הבטתי מטה ,אל החלל הקטן שנפרש לרגליי ,וראיתי אותך
שרוע על בטנך בסמוך לפסל שנעתק ממקומו .במקום בו ניצב הפסל לפנים
נפערה עתה גומחה אפלה בקרקע .נחפזתי במורד המדרגות ומיהרתי לבחון את
הגומחה מקרוב .היא הייתה ריקה ,אך משהו בה עורר את סקרנותי .הבחנתי כי
דפנותיה סותתו בהקפדה בזוויות ישרות ,כאילו נועדה לקלוט חפץ מלבני
כלשהו .ואז דיברה אליי ה ֵא ַלה ושמה קץ להיסוסיי .ניגשתי אל הפסל ,הרמתי
אותו בשתי ידיי ואמדתי את משקלו .לאחר מכן נשאתי אותו במעלה המדרגות,
ומשהגעתי אל הדלת ,השתמשתי בו כאיל מנגח .לאחר כמה ניסיונות הצלחתי
