Page 174 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 174 - 6-Back 21-05-11‬‬

‫פרק ‪19‬‬

‫דלת כפולה נפתחה‪ ,‬ומאחוריה נפרש מראהו של אולם מלבני גדול‪ ,‬קירותיו‬
‫מעוטרים בשלל איורים וערבסקות צבעוניות ותקרתו הגבוהה עשויה קימורים‬
‫חדים‪ .‬מן התקרה נתלו כמה נברשות גדולות שהפיצו על סביבותיהן אור צהבהב‪,‬‬
‫קלוש למדי‪ .‬חלונות ארוכים ומחודדים נקבעו בשניים מן הכתלים‪ ,‬וזגוגיותיהם‪,‬‬
‫העשויות זכוכית ונציאנית‪ ,‬היו כה אטומות ומאובקות עד כי נדמה שהן בולעות‬
‫אל קרבן את אור החדר החלוש והעכור ממילא‪ .‬בטבורו של החדר ניצב שולחן‬
‫עץ ארוך‪ ,‬מחופה מקצה לקצה מפה לבנה‪ ,‬עליו הונחו כלי כסף וגביעי בדולח‬
‫מתנוצצים‪ .‬משרתים צחורי כפפות ועמוסי מגשים היו באים והולכים בלי הרף‪,‬‬
‫אחדים נושאים בידיהם משא כבד של נתחי בשר פסיונים נוטפי שומן‪ ,‬תבשילים‬
‫מהבילים ושפעת מנות מורכבות מדיפות ניחוח מערפל חושים; אחרים היו‬
‫טורחים שוב ושוב על מילוים של גביעי הבדולח שבידי הסועדים‪ .‬הללו נראו‬
‫שקועים עד כלות בשיחה ערה‪ ,‬וכלל לא הבחינו בי בהיכנסי‪ .‬היו שם שמונה‬
‫גברים ואישה‪ .‬כולם נראו נשואי פנים‪ ,‬ומלבושיהם העידו עליהם כי היו בעלי‬
‫אמצעים‪ .‬בראש השולחן ישב סלינק וגלגל שיחה עם הברנש כסוף השיער‬
‫שפגשתי קודם לכן‪ ,‬במהלך הטקס המוזר‪ .‬לראשונה מאז קיבלה את פניי הרפתה‬
‫בת לווייתי מידי ונסוגה לאחור בצעדים מדודים‪ .‬משהתרחקה דיה‪ ,‬סבה על‬

‫עקביה ויצאה מן החדר‪.‬‬
‫נותרתי במקומי עוד רגעים אחדים‪ ,‬עד שסלינק הבחין בי וחיוך גדול התפשט‬
‫על פניו‪ .‬הוא הזמין אותי אל השולחן והציע לי את המושב הריק שלצדו‪ .‬לאחר‬
‫מכן הורה לי להתכבד מכל טובו של השולחן השופע מעדנים‪ .‬אף שלא בא מזון‬

‫אל פי מאז הבוקר‪ ,‬נאלצתי לדחות בנימוס את הצעתו‪ ,‬שכן בטני רחשה קבס‪.‬‬
‫"כרצונך"‪ ,‬אמר וקינח את פיו במפית‪ .‬לאחר מכן קם ממושבו וביקש את‬
‫תשומת לבם של המסובים‪ .‬הס הושלך בחדר והכול נשאו עיניים בציפייה למוצא‬
‫פיו‪" .‬מכובדיי‪ ,‬הרשו לי להציג בפניכם את האדם הזה‪ .‬ידיד יקר הוא לנו ואנו‬
‫חבים לו חוב גדול‪ ,‬אך בטרם ייצא הלילה – הרשו לי להתנבא – יגדל חובנו‬

‫ויתפח פי עשרת מונים"‪.‬‬