Page 171 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 171
Pg: 171 - 6-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 171
היא אחזה בידי ,ומבלי לומר דבר הובילה אותי בנפתולי המסדרונות והחדרים.
השתרכתי בצייתנות אחריה ומדי פעם הייתי מגניב מבט אל חמודותיה .אז עלתה
אמינה בעיני רוחי ודמותה של מדריכתי הלכה ונתמעטה ,עד שלבסוף לא חשתי
עוד במערומיה .בתחילה חצינו את מבואת הכניסה ופסענו אל תוך אולם רחב
ידיים ,מרוצף במעשה תשבץ שחור־לבן וכתליו מעוטרים בתבליטים ובתמונות
שמן גדולות נתונות במסגרות כסף כבדות .ממול ,כך הבחנתי ,טיפסו ועלו שני
גרמי מדרגות מעוקלים ,אשר שבו ונפגשו בישורת הקומה שמעל ,בגזוזטרה
רחבה תחומה במעקה זהב מרוקע ומעוטר דוגמאות ססגוניות .באגפו האחד
נפתח אולם נוסף ,ובת לווייתי החדשה הובילה אותי דרכו .משם המשכנו דרך
מסדרון קמור תקרה ,אשר לכל אורכו ,ובצמוד לקירות ,ניצבו פסלי שיש שהציגו
דיוקנאות נשואי פנים .המסדרון הסתעף בקצהו לשני כיוונים ,ואנו פנינו ימינה,
צועדים שלובי ידיים ודבקים בשתיקתנו .איש לא נקרה בדרכנו; הכול נראה שקט
ורוגע .חצינו אכסדרת עמודים ,ולאחריה עוד מסדרון קצר שדלתות קטנות
קבועות היו בצדיו ,עד שהגענו לגרם מדרגות לולייני שהוביל אותנו מטה ,אל
קומה תת־קרקעית .המדרגות היו צרות וידידתי היפה פסעה לפניי ,אך כל העת
הקפידה שלא לשמוט את ידי מידה .כשהגענו לקומה התחתונה התגברו ריחות
הקטורת והאוויר נעשה לח ודחוס .עתה עמדנו בחלל צר ומואר בקושי שתקרתו
מקומרת ונמוכה וחצובה בסלע .קולות שירה עמומים בקעו ממקום כלשהו
מלפנינו ,אך שדה ראייתי נחסם על ידי פרגוד כהה .הסטתי אותו וקפאתי על
מקומי ,משתהה לנוכח המחזה שנגלה לעיניי .עומדים היינו ביציע אבן קטן
שנשקף אל רחבה דמוית תיאטרון רומי ,עשויה שורות־שורות של מושבי אבן
מדורגים שאוכלסו עשרות רבות של גברים ונשים .היו שם כמאה בני אדם לכל
הפחות ,כולם לבושים טוניקות שחורות ושרים פה אחד מעין כוראל בשפה שלא
זיהיתי ,תוך שהם מתנועעים מצד לצד כקני סוף ברוח .בשורות המרוחקות יותר
ניתן היה לזהות כמה אורחים שזה מקרוב הגיעו וממש כמוני עמדו וצפו
במתרחש ,מלווים באמזונות מצודדות וחשופות איברים .בתחתית האולם,
במקום שבו התנקזו המושבים אל רחבה אליפטית קטנה ,עמדה במה מוקפת
חצובות כסופות להעלאת קטורת ושורה של לפידים עשנים תקועים בקני מתכת
זהובה .בטבורה של הבמה ניצב מזבח גדול ומלבני שעליו נפרשו בדי דמשק
מעוטרים בדוגמה של האירוס המלכותי ,ה ְפ ֵלר ֵדה ליס .משני צדי המזבח ניצבו
צלמים אדירי מידות שהתקשיתי לעמוד על טיבם .עתה הובילה אותי בת לווייתי
הנהדרת במורד המדרגות אל כיוון הבמה .התבוננתי סביבי בהשתאות .נראה כי
איש לא שם לבו אלינו .במחצית הדרך פנינו אל אחת משורות המושבים
והתמזגנו בקהל .מקץ רגעים אחדים בא ונעמד לצדי האיש בעל השיער הכסוף
אשר ראיתי בכניסה ,מלווה אף הוא באמזונה טובת מראה.