Page 167 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 167
Pg: 167 - 6-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 167
לחלוטין .והרי גלוי וידוע הוא כי כל זמן שסכנה מתרגשת מעל פני האדמה,
ניתנת לו לאדם תחושה כי בכוחו ִלצפותה ,לשלוט בה ואפילו למנעה ,אבל מה
קורה כאשר הקרקע עצמה נשמטת לפתע? הא? כאשר בסיס אחיזתו של האדם
בעולם מתערער וקורס ללא כל התרעה מוקדמת ,מה אז? אהא! האדם מתעורר
אל קיומו! בדיוק כך! הוא מפנים את מצבו האמיתי ואינו יכול להיתלות עוד
בסיפורי הבדים שסיפר לעצמו! כאשר הקרקע נשמטת ,נשמטות איתה גם כל
האמיתות הכוזבות ,הוודאויות המדומות ,התכניות ללא כיסוי ,האידיאולוגיות,
התיאולוגיות ,התיאוריות ,החישובים הדקדקניים ,אפילו המילים מאבדות את
משמעותן ,בקיצור – קורסות כל אותן אמיתות שאדם מטפח בעמל רב ולבסוף
מתחיל להאמין בהן רק כדי שיוכל למלט את עצמו מן הממשות הגסה,
המחוספסת ונטולת התכלית של קיומו! כל אוצרות התרבות והידע מתגלים
לפתע כביצורים שנבנו על אדמה טובענית .ובכן ,הסכת ושמע ,אדוני הצעיר!
אנחנו נעניק לתושבי פריז התעוררות ראויה לשמה! עיר האורות תהיה לעיר
הבורות! כל השאננות היהירה הזאת ,ההתבשמות העצמית האינסופית ,דברי
הרהב על 'עיר הנצח' ...כל העמדת הפנים הזו קרבה אל ִקצה! כל הפאר
המעושה הזה ,הבזיליקות ,המגדלים ,הארמונות ,בתי המידות ,הכול ֵירד אל
התהום ויחזור אל האבן שממנה נחצב"...
"אז זוהי התכנית הגדולה?" גיחכתי ,אך לפתע נתקפתי עווית מעיים נוראה
שקטעה את עליצותי באחת.
מסיה מונדי יישר את עניבת הפרפר מתחת לזקנו וזקף את צווארו במחווה של
חשיבות עצמית.
"למעלה משנות דור חיפשנו אחר נקודת המשען הארכימדית שקריסתה תחולל
תגובת שרשרת ותביא לקריסתם בזה אחר זה של הרחובות מעל ,ממש כמו
במגדל קלפים "...הוא פלט צחקוק צורמני ,אך בעיניו עמדה לחלוחית .גם אני
צחקתי .הוא שב ומיקד את תשומת לבו בתרשים בעוד אצבעו שבה וננעצת
בנקודה כלשהי שסומנה באדום.
"בנקודה זו ,על פי מהנדסיו של ִגי ֹומ ֹו ,מצויה קרקע רב־שכבתית עמוקה
במיוחד .בשל הטופוגרפיה התת־קרקעית המיוחדת הצטברו כאן במשך עשרות
שנים משקעים רבים שחלחלו מטה ,אל התהום ,ריככו את אבן הגיר ויצרו ימה
תת־קרקעית גדולה ,אליה התנקזו ברבות השנים לא רק מי שופכין אלא גם
שמנים ודלקים מן המפעלים שעל גדת ה ֵסן .המהנדסים אמנם חסמו את הגישה
אליה ביציקת בטון ,אבל הסר דאגה! קצת אמוניום ושמן טרפנטין והכול
מסודר"...
מסיה מונדי טפח מוכנית על כף ידי ,וציפורניו האכולות ,הארוכות כטפרים,
הותירו על עורי סימנים חיוורים.
