Page 164 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 164

‫‪Pg: 164 - 6-Front 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 164‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫הוא הביט בתחבושת הכרוכה סביב ראשי וצקצק בלשונו‪" .‬אני רואה‬
‫שהמנוולים שבו להטריד אותך‪ ...‬הסר דאגה‪ ,‬בקרוב תבער הקרקע תחת רגליהם‪.‬‬
‫הנקמה תהיה מושלמת!" הוא הטיל צרור בגדים על המיטה – היו אלה בגדיי‪.‬‬

                                       ‫"בבקשה‪ ,‬אדוני‪ ,‬להתלבש!" האיץ בי‪.‬‬
‫הסרתי מעליי את כותונת החולים והשתחלתי אל תוך בגדיי‪ .‬כאשר ביקשתי‬
‫לעמוד על רגליי נתקפתי סחרחורת עזה וכשלתי‪ .‬הזקן נחלץ לעזרתי‪ ,‬ואחיזתו‪,‬‬

                                ‫כפי שגיליתי עד מהרה‪ ,‬הייתה איתנה להפליא‪.‬‬
‫יצאנו מהחדר‪ .‬לא היה צורך לחמוק או להתגנב‪ ,‬אפילו לא להצניע את‬
‫הילוכנו‪ ,‬שכן הייתה זו שעת לילה מאוחרת‪ ,‬המסדרונות היו ריקים וכל‬
‫המכשולים הוסרו מבעוד מועד‪ .‬כשחלפנו על פני מחסן התרופות התעכבתי‬
‫לרגע וביקשתי להיכנס‪ ,‬אך הזקן אחז בזרועי בחוזקה והדף אותי הלאה‪ .‬עשינו‬
‫את דרכנו אל המפלס התחתון ומשם ירדנו במדרגות אל המקלט‪ .‬במקום בו נפער‬
‫פיר המעלית השתחלנו מטה בחבל‪ ,‬עד שמצאנו עצמנו עומדים בחלל תת־‬
‫קרקעי‪ ,‬ממנו נפתחה מחפורת חשוכה שנחצבה בסלע‪ .‬בעודנו נדחקים זה אחר‬
‫זה במעבר הצר סח לי הזקן כי בזמן המלחמה‪ ,‬לאחר שהגרמנים השתלטו על‬
‫בית המרפא‪ ,‬שימשו המנהרות הללו מסתור לרופאים צרפתים שהוסיפו לסעוד‬
‫כאן את חוליהם‪" .‬עכשיו זהו מקום בו החולים מסתתרים מפני הרופאים!"‬
‫צחקק‪ .‬מקץ דקות ספורות של גישוש באפלה יצאנו אל חלל תת־קרקעי‬
‫גדול‪ ,‬שהיה מואר בחסכנות בנורות חשמל קטנות שהשתלשלו מן התקרה‪.‬‬
‫הבטתי סביבי בפליאה‪ .‬המקום נראה כמו מערה שהוסבה לבית מרזח או מועדון‬
‫לילה‪ ,‬עם דלפק משקאות‪ ,‬שולחנות עץ עירומים ודרגשי ישיבה עלובים למראה‪.‬‬
‫חשתי מעין געשה מוזרה‪ ,‬כאילו הגעתי למקום בו הייתי כבר לפנים‪ ,‬אך עתה‬
‫כמו הוצא אל מחוץ לזמן‪ ,‬אל ממד אחר‪ ,‬בו הדברים הם כצל והד לממשותם‬
‫האמיתית‪ .‬המקום רחש דמויות אפלוליות‪ ,‬לבושות כולן כותנות חולים‪ ,‬שהסבו‬
‫אל השולחנות ולגמו מכוסות אמייל גבוהות‪ .‬למרות שלא הצלחתי לראות‬
‫בבירור את פני האנשים מפאת התאורה העמומה‪ ,‬יכולתי להישבע שאת כולם‬
‫כבר ראיתי בעבר‪ ,‬בעולם שמחוץ לבית המרפא‪ .‬היה זה כאילו צפיתי‬
‫בבבואותיהם ולא באנשים עצמם‪ ,‬בבואות שהיו כלואות בעולם הזה‪,‬‬
‫התת־קרקעי‪ ,‬שכולו אפלה דחוסה וריחות אדמה טחובים‪ ,‬קדמוניים‪ .‬בפינת‬
‫הדלפק ישבה יצאנית מבוגרת‪ ,‬גבוהה ונבולה‪ ,‬שלא הפסיקה לסמן בעיניה‬

                                                              ‫למסיה מונדי‪.‬‬
‫התמקמנו סביב אחד השולחנות והתחלנו לשתות‪ .‬בעל המקום‪ ,‬טיפוס בעל‬
‫חזות קריאולית‪ ,‬יצא מגדרו לספק לנו את כל מבוקשנו‪ ,‬אך כל שהיה לאל ידו‬
‫להגיש היה משקה תוסס‪ ,‬בלתי־מזוהה וחריף במיוחד‪ ,‬שהדיף ריח גופריתי חזק‬

                                                    ‫וחולל תבערה בבני מעיי‪.‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169