Page 160 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 160 - 5-Front 21-05-11‬‬

‫‪ 160‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫קטנות וחושף בתוך כך עור אפרפר מקושׂקשׂ‪ .‬פני החיה כפני התיש ועיניה‬
‫רושפות אש של עולמות אחרים‪ .‬פאלוס אדיר פורץ מחלציה ומזדקר מלפניה‬
‫כקלשון אימתני‪ .‬היא דולקת אחריי בצעדי ענק‪ ,‬במהירות נוראה‪ ,‬עוד מעט‬
‫תשיגני‪ ,‬ופרסותיה מכות בעוצמה אדירה בקרקע ומטיחות רגבי אדמה לכל עבר‪.‬‬
‫נביעת האור מולי גוברת‪ ,‬אני מאיץ ברגליי בכל הכוח‪ ,‬אך לשווא! המרחק ביני ‪5‬‬
‫לבין רודפי מצטמצם והולך! עוד רגע ואיפול לידיו! עתה אני יכול כבר לחוש‬
‫בהבל פיו‪ ,‬לוהט ומצחין‪ ,‬נושף בעורפי‪ .‬באשת גופרית חריפה גודשת את נחיריי‬
‫ומכבידה על נשימתי; תחושת מחנק מערפלת חושים לופפת אותי וכוחותיי‬
‫אוזלים‪ .‬בחרדת מוות אני זורק מבט נואש לאחור ונדהם לגלות כי רודפי נעלם‪.‬‬
‫עתה מתחוור לי כי מה שהחשבתי כל אותה העת ל ֵד ֹמון שעלה מן השאול לא‬
‫היה אלא צל ענק שהוטל על קיר המנהרה – צלי שלי‪ .‬האור שנוהר עתה באין‬
‫מפריע מתוך פתח המנהרה משרטט בקווים גסים את דמותי על קירות המנהרה‬
‫ומותח את איבריי לממדים עצומים‪ ,‬גרוטסקיים‪ .‬אני מתקדם אל עבר פתח‬
‫היציאה ועד מהרה מוצא עצמי עומד במרחב פתוח‪ ,‬מואר אור לבן ומסמא‪ .‬אני‬
‫מצוי בשדה בור מכוסה כפור‪ ,‬מצולק מכתשי פגזים שאיברי אדם מרוסקים‬
‫פזורים סביבם כעלי כותרת‪ .‬עיניי שורפות מהלובן הבוהק ומתחילות לדמוע‪ ,‬אך‬
‫הריח הוא שמכה בי בעוצמה מהממת‪ ,‬ריחו המתקתק־מחליא של בשר חרוך ושל‬
‫אבק שריפה הדבק באדמה הקפואה‪ .‬השקט סביבי כמוהו כמסכה‪ .‬אני יודע היטב‬
‫כי משהו איום עומד להתרחש‪ ,‬אני שומע שריקת פגז‪ ,‬אך קולות הנפץ וההדף‬
‫מבוששים להגיע‪ .‬תחת זאת פורץ נחש מתוך ירכי השמאלית ונכרך סביב רגלי‬
‫בעוצמה מצמיתה‪ .‬אני מסומר למקומי ולא יכול לנוע‪ .‬אני מוסיף לעמוד בלב‬
‫המשטח הלבן והקפוא‪ ,‬ולאן שאשא את עיניי איני רואה אלא לובן מסנוור‪,‬‬
‫ללא אופק התוחם אדמה ושמיים‪ ,‬ללא כל קו מפריד‪ .‬במעורפל אני חש את‬
‫גופי נמס אל תוך האור הבוהק; התחושה מענגת ומזרה אימה כאחת‪ ,‬ולפתע –‬
‫בהשתוממות – אני משגיח כי הנחש שלפף את רגלי ניצת בלהבה גדולה‬
‫וכחלחלה‪ ,‬וזו נתפסה בן־רגע במדי החייל שלי והחלה מאכלת וטורפת את בשרי‪.‬‬
‫אני מביט בסקרנות מהולה בפליאה כיצד מטפסת האש אל שאר חלקי גופי‪ ,‬כיצד‬
‫היא ממיסה את העור‪ ,‬שמתקלף מעל העצם בעיסה אדומה ומבעבעת; כיצד‬
‫מאוכל השומן‪ ,‬כיצד מתפצפצות העצמות כגחלים רומצות‪ .‬תחושה שגיבה‬
‫ומצטללת של רוממות רוח‪ ,‬של התעלות רבת הוד וזוהרת‪ ,‬פושה בי לנוכח חזיון‬
‫התכלותי המוחלטת באש‪ .‬גלים מרטיטים של עונג בל ישוער מציפים אותי‬
‫ונגדעים רק בשל רגשת חופזה עמומה שאינה מרפה מראשי ומונעת ממני‬
‫להתמסר עד כלות להילוכן הכובש של הלהבות על גופי‪ .‬ואז‪ ,‬בהבלחת פתאום‪,‬‬
‫אני נזכר כי זהו יום שישי הטוב‪ ,‬ואימא ודאי מחכה לי שאשוב הביתה‪ .‬נעלי‬
‫הלכה השחורות ודאי מצוחצחות ומבריקות וממתינות לי על ההדום לצד הארון‪.‬‬