Page 158 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 158
Pg: 158 - 5-Back 21-05-11
פרק 16
הנחתי את היומן על בטני .קדחת מעיקה פרשה עליי את חסותה ,ולא יכולתי
לנערה מעליי .חשתי כאילו נקלעתי אל תוך מבוך ללא מוצא ,כאילו נלכדתי
ברשת סבוכה של קורים דביקים ובלתי־נראים ,המחזקים אחיזתם בטרפם ככל
שגוברים מאמציו להשתחרר .דחיסות מוזרה עמדה בחדר .סביב המיטה ועל
הקירות הלבנים פשטו כתמים מטושטשים ,שלבשו צורה של דמויות משוסעות
מתאר שלטשו בי עיניים רעבתניות ,חודרניות ,שופטות ,מאשימות .ראשי המה
שאון לחשושים בלתי־פוסק ,צחקוקים ,נהמות ,אנקות כאב וצקצוקי לשון .חשתי
כאילו מחשבותיי הופקעו לחלוטין משלטונה של בינתי ,כאילו ישות זרה פלשה
אל תוך ראשי ועשתה בו כבשלהִ .נשמתי האומללה הצטנפה ,מצומקת ,בפינה
חשוכה כציפור מרוטת כנפיים ,נרעדת ,מבקשת לעטות על מערומיה כסות של
בשר.
חרף גילי המופלג וזיכרוני המדמדם ,לא אשכח מה רב הרושם שהטביעו בי
מילותיו של קנוכן .רשמיו של האיש הקימו בי מחשבות בלהה ,בדיונות
מכונפים ,שניזונו מכוח סחרחרת האירועים והתלאות שפקדוני באותה עת .הללו
רשפו עליי ,טרפו את רוחי ,הסתערו עליי גדודים־גדודים בשלל צפנים ,אנלוגיות,
סמלים ואלגוריות שנתגבשו כולם לכתב חידה מסתורי ומזרה אימה :טמפלרים,
אבנים מאגיות ,גביעים קדושים ודמויות מקורננות – כל אלה חגו בראשי
כישויות ערטילאיות ,ואילולא היו מתעקשות לדבוק במחשבותיי ולא להרפות,
ניתן היה להפריכן על נקלה כבדיונות אוויליים ,כהפלגות דמיון חסרות פשר .אם
צדק ַפּ ְר ֵמני ֵדס כשאמר כי ה ֵיש ניתן לחשיבה והאַין איננו ואינו ניתן לחשיבה,
ואם יש אמת בקביעתו של דקארט כי קיומי כתודעה קודם לקיומו של העולם,
או־אז איזה משקל יש להבחנה בין מציאות ודמיון? שהרי כל המושאים שרירים
וקיימים מתוקף היותם נחווים בשדה התודעה ,ואינם מומצאים לעולם אלא רק
מתגלים – אם בכוח רשמי החושים ואם בכוח הבדיה .ואם נכון הוא הדבר ,האם
לא ניתן לומר כי מה שמתכנה בפינו הזיה או הלוצינאציה אינו אלא הסטה קלה
שבקלות של ההינומה ,הצצה אל מתחת למסך ,החושפת להרף עין את פניה
המתעתעים ,הכפולים ,של המציאות?
